סע"ש 176-09-13 טנגרט ישעיהו נ' אמונה תנועת האשה הדתית לאומית

1.הנתבעת מפעילה מעון יום בגדרה אותו ניהלה התובעת במשך שלוש שנים, עד לפיטוריה, שהתרחשו בסמוך לאחר שובה מחופשת לידה. על נסיבות הפיטורים קיימת מחלוקת חריפה בין הצדדים, מחלוקת שבה עלינו להכריע בתיק זה.

רקע עובדתי

2.הנתבעת, אמונה תנועת האישה הדתית-לאומית, הינה עמותה שעוסקת בתחומי החינוך הרווחה וקידום מעמד הנשים בישראל. בין היתר היא מפעילה כיום למעלה מ- 130 מעונות יום הפזורים בכל רחבי הארץ, ובכך היא מהווה את אחת מרשתות מעונות היום הגדולות בישראל.

התובעת החלה לעבוד בנתבעת באוקטובר 2010, בתפקיד מנהלת מעון גדרה. היא הועסקה במשרה מלאה. תחילה מילאה את תפקידה כממלאת מקום זמנית, אך במהלך ספטמבר 2011 הודיע לה מנכ"ל הנתבעת מר דוד הררי על החלטת הנתבעת לקלוט אותה כמנהלת קבועה של המעון (סעיף 5 לתצהירה המשלים של התובעת).

3.במהלך ינואר 2013, עם פרישתה לגמלאות של המפקחת מטעם אמונה על מעון גדרה, הגב' רחל לפידות (להלן: רחל), נכנסה לתפקיד המפקחת גב' צילה וענונו (להלן: צילה). פגישתה הראשונה של צילה עם התובעת התקיימה ימים ספורים קודם ליציאתה של התובעת לחופשת לידה. במהלך הפגישה מסרה התובעת לצילה סקירה מקיפה על המעון ופעילותו. תמונת המצב של המכון כפי שהוצגה לה על ידי התובעת, וכפי שצילה התרשמה בעצמה, היתה כי ה"מצב תקין" (סעיף 2 לתצהירה של צילה).

כמה ימים לאחר מכן ילדה התובעת במזל טוב את ילדתה הראשון, ויצאה לחופשת לידה, שהייתה אמורה להסתיים ביום 20.4.14. ניהול המעון נמסר, לתקופת חופשת הלידה, לידי גב' מעיין עמרם (להלן: מעיין).

4.בתחילת פברואר 2014, דהיינו זמן קצר לאחר יציאת התובעת לחופשת לידה, פנו אל המפקחת צילה מספר הורים, וביקשו להיפגש עימה כדי להביע בפניה את חוסר שביעות רצונם מתפקוד המעון. צילה נענתה לבקשה, ונפגשה עימם לקראת סוף פברואר 2014. לפי עדותה של צילה, הפגישה היתה אמורה להתקיים עם חמישה הורים שהציגו את עצמם כנציבות הורי המעון, אך בפועל הצטרפו לפגישה עוד ועוד הורים, כך שבסוף הפגישה השתתפו בה כחמשה עשר הורים. לפי עדותה של צילה, בפגישה העלו כל ההורים שורה של טענות ביקורת כלפי תפקודה של התובעת – שכאמור יצאה לחופשת לידה כחודש קודם לכן – ו"הדעה הכללית שהובעה הייתה שעדיף שהתובעת לא תמשיך לכהן כמנהלת המעון" (סעיף 3 לתצהיר צילה).

ביום 6.3.13 שלחה צילה לגב' מאיה ווזאנה, המפקחת הארצית של אמונה (להלן: מאיה) מכתב שבו העלתה על הכתב את עיקרי הפגישה (המכתב נספח א1 לתצהיר מאיה שהוגש במסגרת התגובה לבקשה למתן סעד זמני). במכתב פרשה מאיה את טענות ההורים כלפי המנהלת, וכן טענות אחרות שהעלו ההורים כלפי מצבו הפיזי של המעון ותפקוד הצוות שלו, וכן פירטה אודות כשלים שונים שמצאה במכון. בשולי מכתבה ביקשה צילה מהנהלת אמונה עזרה מיידית, ובין היתר אישור תקציבי "לסגירה של המרפסת והתקנת מיזוג", מתן "תקציב לרכישת משחקים והעשרה", ו "אישור לגנן ולאיש התחזוקה לעבוד בשעות אחה"צ לפי הצורך".

5.ביום 2.4.13 הודיעה הנתבעת לאמונה שמאחר שטרם מצאה מסגרת לביתה, ומאחר שהיא נמצאת בחיפושים אחר דירה חדשה, היא מאריכה את חופשת הלידה שלה עד ליום 1.6.13. התובעת הדגישה במייל הקצר ששלחה שהיא מקווה מאוד שהארכת חופשת הלידה לא תיצור בעיה והוסיפה ש"אני תמיד מוכנה וזמינה על מנת לסייע ולהקל על ענייני המכון (נספח א' לתצהיר התובעת).

ביום 8.4.13 הודיעה מ"מ המפקחת הארצית לתובעת שהיא מאשרת את בקשתה להארכת חופשת הלידה עד ליום 1.6.13 (נספח ג' לתצהיר מאיה).

6.במחצית השנייה של אפריל 2013 פנו הורים מהמעון פעם נוספת אל צילה, וביקשו פגישה נוספת. בפגישה זה הביעו ההורים התנגדות תקיפה להמשך עבודת התובעת במעון, ודרשו שמעיין ממלאת המקום תיוותר בתפקידה (ס' 6 לתצהיר צילה). לאחר תום הפגישה נשלחה אל אמונה "עצומה כנגד התובעת", עליה חתמו 18 הורים (כרבע מהורי המעון, אם כי שניים הסירו חתימתם בהמשך, העצומה נספח א' וב' לתצהיר מאיה). ההורים ביקשו שלא להחזיר את התובעת לניהול המעון מהטעם שלהבנתם היא לא מילאה את תפקידה כהלכה ואין הם מאמינים בה. ההורים הוסיפו ש"מאז שהגישה מעיין אנו רואים מגמה של שיפור וצמיחה. השילוב של המפקחת החדשה ומעיין, מנהלת בעלת יכולת להוביל שינויים, מיטיב עם מעוננו ועם ילדינו".

בשולי העצומה ציינו ההורים שבגדרה אין מסגרת דתית אחרת אליה הם יכולים לרשום את ילדיהם, וש"אנו מבקשים לרשום את ילדינו מתוך בחירה ושמחה ולא מתוך תחושה של חוסר ברירה". יצוין כי העצומה נערכה ימים ספורים קודם לפתיחת תקופה ההרשמה במעון לקראת שנת הלימודים הבאה, ולפי עדותה של צילה (סעיף 8 לתצהירה) "הרבה הורים הודיעו שאם התובעת תחזור לנהל את המעון הם לא ירשמו את ילדיהם למעון".

7.לאחר שנודע לעובדות מהמעון דבר שליחת מכתב ההורים, הם פנו לתובעת ודיווחו לה על המתרחש. בד בבד, הם מיהרו ביום 23.4.13 לנסח מכתב/עצומה שכנגד (נספח ב' לתצהיר התובעת), עליה חתמו כל העובדות, ובה נאמר כך:

"למפקחת צילה,