סע"ש

1.לפנינו שתי בקשות לסילוק על הסף –

א.בקשת הנתבעת 1, המכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע (להלן – המכללה) לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה.

ב.בקשת הנתבעת 2, מדינת ישראל - משרד החינוך (להלן – המדינה) לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה.

2.התובעות, הלה רם ועליזה דהאן (להלן – המשיבות), מתנגדות לשתי הבקשות.

3.משהבקשות המפורטות בסעיף 1 לעיל הוגשו בהתבסס על טענות דומות בדבר היעדר עילה כמופרט בגוף ההחלטה, ההחלטה בהן תינתן במאוחד.

4.טענות המכללה בתמצית – 

א.המכללה מפעילה מכינה קדם אקדמית אשר ממומנת על ידי שכר הלימוד של תלמידיה המתקבל ממשרד הביטחון והיא אינה מתוקצבת על ידי האגף להכשרת מורים במשרד החינוך.

ב.מורי המכינה מועסקים על ידי המכללה והגם שתנאי עבודתם בתקופה הרלוונטית לתביעה היו המקובלים בקרב עובדי ההוראה, הנהלים וההנחיות של המדינה אינם חלים עליהם.

ג.המשיבות עבדו במכללה עד לפרישתן לגמלאות בתאריך 31.8.13, כאשר המשיבה 1 החלה את עבודתה ביום 1.9.94 והמשיבה 2, ביום 1.9.90.

ד.בתום תקופת העבודה, עת פרשו לגמלאות, פנו המשיבות לאחראית כוח אדם במכללה בבקשה כי ישולם להן פדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים ביחס לכל תקופת עבודתן. בתגובה, נמסר להן כי הן תקבלנה את האמור בגין עבודתן במכללה בלבד וזאת כמחווה של רצון טוב ומבלי שיהיה בכך כדי לחייב את המכללה בתשלום האמור בגין תקופת עבודתן של המשיבות במוסדות אחרים בהן עבדו – כדוגמת בתי ספר תיכון ועיריות שונות.