סע"ש 17118-02-14

לטענת התובע הוא עבד 56 חודשים אצל נתבעת 1 (להלן גם: "חברת ביכורי השדה" או "ביכורי השדה"), וזאת עד 12.8.13, כאשר מעסיקו לדבריו כלל לא סיפק לו תלושי שכר כדין. 

חברת ביכורי השדה מצידה מגלגלת את האחריות להעסקת התובע על נתבעת 2 (להלן גם: "חברת הטבע") ועל נתבעת 3 (להלן גם: "סיטי טאוור").

תביעות התובע סוכמו בישיבת ביה"ד מיום 29.11.15 (עמ' 5 לפרוטוקול).

מי היה מעסיקו של התובע?

השאלה המרכזית בהליך זה הינה, מי היה המעסיק של התובע, ומי זה שצריך לשאת בהתאם, באחריות לזכויותיו הסוציאליות.

אכן מבחינת "מבחני יחסי עובד-ומעביד", נתבעת 2 – חברת הטבע – הייתה המעסיקה של התובע. מדברי התובע עולה בברור, כי מנהלה של חברת הטבע אחד בשם רושדי, העסיק את התובע. אמנם התובע ניסה באופן מלאכותי משהו, לשרבב את חברת ביכורי השדה בהצהרותיו ובחקירתו הנגדית, אך עולה מעדותו של התובע בביה"ד כי מר רושדי הוא זה שהנפיק לתובע את שכרו, הוא זה שחתם אתו על הסכם העסקה, והוא גם זה שבסופו של דבר פיטר אותו (עמ' 7 לפרוטוקול ובייחוד ש' 19,15,11 ו- 26).

גם את "כרטיסי העבודה" שהתובע צירף לתביעתו – כרטיסים שלא ברור זהותם ומקורם – התובע התקשה לייחס לביכורי השדה; והם אפילו לא נושאים את שמו של התובע.

נראה כי "בעל השליטה" על כוח עבודתו של התובע הייתה חברת הטבע, שבבעלות אותו רושדי, ולא ביכורי השדה דווקא (עמ' 8 לפרוטוקול, בייחוד ש' 9-8).

ביכורי השדה מצידה הייתה רק "המשתמש" בכוח עבודתו של התובע, ומטבע הדברים היה לתובע שיג ושיח גם עם נציגיה. לעניין חברת סיטי טאוור, התובע הודה בחקירתו, לאמור:

"אני לא מכיר את סיטי טאוור ולא ידע מי זה. ולא טוען שעבדתי שם וגם לא מכיר אותם. אני לא יודע אפילו איפה הם נמצאים ולא יודע מי זה" (עמ' 9 ש' 10-9). בהתאם לכך נתבעת 3 נמחקה מכתב התביעה, עוד בדיון של יום 28.11.15 (עמ' 11, שורה 27 לפרוטוקול).