סע"ש 17040-03-15

(בקשה התובעת למתן פסק דין כנגד הנבתעת)

1.אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת במועד, איננה מהווה עילה למתן פסק דין כנגדה, אלא וכפי שנקבע בסעיף 3 להחלטת בית הדין מיום 6/1/16 "יראה הדבר כאילו אין בדעת ב"כ הנתבעת להביא ראיות".

2.מנגד, הטעם בו נקבה הנתבעת לאי הגשת תצהיריה במועד אינו מקובל עלי, בפרט כך לנוכח העובדה שבבקשתה להארכת מועד מיום 23/5/16 לא התנתה הנתבעת את מועד הגשת התצהירים בקבלת פירוט השיחות, ובפרט כך שכבר בהודעתה מיום 24/5/16 הבהירה התובעת שהיא אינה מסכימה למבוקש.

3.יחד עם זאת אינני סבורה כי מחדל זה של הנתבעת, עליו ניתן לפצות את הצד שכנגד בהוצאות, ראוי לו כי ימנע מהנתבעת את יומה בבית הדין לחלוטין.

אי לכך, ומטעם זה בלבד ניתנת ארכה אחרונה לנתבעת להגיש את תצהיריה עד ליום 1/9/16, עם העתק במישרין באותו יום לב"כ התובעת.

כמו כן לנוכח מחדלה זה של הנתבעת והצורך בהגשת הבקשה שבנדון, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך 1,500 ₪, לתשלום בתוך 30 יום מהיום ללא קשר לתוצאות פסק הדין הסופי, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

4.על האמור לעיל אוסיף כי גם ברמה המהותית אינני רואה מקום להתנות את הגשת תצהירי הנ בתעת בקבלת פירוט השיחות. ככל שיתקבל פירוט השיחות בהמשך וככל שיהא בכך צורך תוכל הנתבעת לבקש להגיש תצהיר עדות ראשית משלים.

אי לכך על הנתבעת לפעול בהתאם לאמור בסעיף 3 לעיל וזאת ללא קשר לשאלה אם יתקבל לידיה פירוט השיחות אם לאו.

5.אשר לעתירת הנתבעת לקבל לידיה את פירוט השיחות היוצאות לגופה, הבקשה מועברת לתגובת ב"כ התובעת עד ליום 1/8/16, אשר תבהיר האם קיבלה לידיה את פירוט השיחות היוצאות ואם כן מדוע היא מתנגדת למוסרו לידי הנתבעת.

העתק יועבר במישירן לב"כ הנתבעת.

6.לעיוני ביום 2/8/16.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ו, (21 יולי 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.