סע"ש 16984-03-13 אבו מלש נ' קווי יסוד חברה לבניה ופיתוח בע"מ ואח'

1.בתביעה זו שלפנינו טוען התובע כי עבד אצל הנתבעת 1 במשך כשנתיים, וכי הוא זכאי לתשלומים שונים בגין תקופת עבודתו זו, ובכלל זה פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, דמי הבראה דמי חגים ועוד. טענתה העיקרית של הנתבעת 1 הינה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין התובע, כי עבד אצל הנתבעת 2, וכי תפקידה הצטמצם בהוצאת היתרי עבודה עבור התובע בשירות התעסוקה. לפיכך יש לדחות את התביעה נגדה.

2.ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו כעולה מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

• התובע עבד בפרויקט בניה של הנתבעת 1 (להלן גם קווי יסוד) בירושלים מחודש 11/2005 ועד חודש 10/2007.

• התובע הועסק באמצעות לשכת שירות התעסוקה.

• בתלושי השכר של התובע וברישומי לשכת שירות התעסוקה הנתבעת 1 הינה המעסיקה של התובע.

   

  3.נדון בטענות הצדדים על פי הנושאים שיפורטו להלן.

   

  4.מי היה המעסיק של התובע?

  בכתב ההגנה טענה קווי יסוד כי שילמה לתובע על פי תלושי השכר, אולם התובע עבד אצל צד ג' ולא אצלה, כי לצד ג' לא היה תקן לקבלת אישורים להעסקת עובדים זרים, לפיכך קווי יסוד, שהיה לה תקן לאישורים, שילמה לעובד ואילו צד ג' החזיר לה את התשלומים ששילמה (סעיפים 4 ו-4.א). בעקבות טענתה זו של קווי יסוד, וכדי לברר עד תומה את השאלה מי היה המעסיק של התובע, צורף צד ג', הנתבעת 2, לתביעה זו. הנתבעת 2 (להלן גם רוזדה) לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיונים שנקבעו בתיק זה. אף על פי כן יש לדחות את טענתה זו של קווי יסוד כי לא היתה המעסיקה של התובע מן הטעמים שיפורטו להלן.

   

  5.כפי שכבר צוין לעיל מופיע שמה של קווי יסוד כמעסיקה הן בתלושי השכר של התובע והן ברישומי לשכת שירות התעסוקה. משמע שקווי יסוד הציגה עצמה כלפי כולי עלמא ובכלל זה כלפי רשויות המדינה כמעסיקה של התובע. מר אילן אנקווה, שהעיד מטעם הנתבעת 1, ציין כי דווחה בספרי המס שלה על שכרם של העובדים כהוצאה (ע' 15 ש' 30-31), וכי נשאה בעלות הנפקת תלושי השכר (ע' 16 ש' 16-17).

  גם אם נתעלם מן הפן החוקי של מתכונת ההעסקה שלו טוענת קווי יסוד, חומר הראיות שהוצג לפנינו אינו תומך בטענתה כי לא היתה מעסיקה של התובע. ההיפך הוא הנכון. חומר הראיות שהוצג, ובכלל זה האמור במסמכים, ובחינת העובדות על פי המבחנים השונים שנקבעו מצביע בבירור על קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין קווי יסוד.

   

  6.נזכיר מושכלות ראשונים: בפסק הדין כפר רות (דבע (ארצי) נב/142-3 חסן עליאה אלהרינאת נגד כפר רות ואח', פ"ד כד (1) 535) נקבעו המבחנים לקביעת זהותו של המעסיק: כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם; מי מוסמך לפטר את העובד; מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי קבלתו ותנאי עבודתו, מי מפקח על עבודתו; מי שילם את השכר; כיצד דיווחו הצדדים עצמם לרשויות השונות; למי הבעלות בציוד ובחומרים בו השתמש העובד; האם יש צד נוסף הנותן לעובד הוראות והעובד משתלב בעסקו.