סע"ש 16967-02-15

לאחר שעיינתי בבקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד (להלן: "הבקשה") ובתגובה לבקשה, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולאפשר הגשת תביעה שכנגד, תוך חיוב התובעת שכנגד בהוצאות. להלן אפרט נימוקיי.

1. בית הדין מייחס חשיבות רבה לכך שניתן יהיה לפסוק ולהכריע בהליך המשפטי ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, כך שתתקבל הכרעה שלמה ומלאה.

2. מאחר ונטען כי התביעה שכנגד מקורה במסכת עובדתית אחת, אשר נוגעת לנסיבות עבודתו של הנתבע שכנגד בתובעת שכנגד ונסיבות סיום עבודתו, הרי שיש מקום לאפשר לתובעת שכנגד להגיש תביעה שכנגד, על מנת שניתן יהיה להכריע בתובענה זו בהליך אחד שלם וכולל. היעתרות לבקשה תמנע הגשת תביעה נפרדת ותחסוך מהצדדים ניהול שני הליכים שונים ונפרדים בבית הדין, הנובעים ממסכת עובדתית אחת נמשכת.

3. הבקשה להגשת תביעה שכנגד הוגשה בעל פה במהלך קדם המשפט הראשון והבשילה לכדי בקשה כתובה ומפורטת רק במועד מאוחר יותר, לאחר שהסתיימו בין הצדדים הליכי גישור. מכל מקום הבקשה הוגשה בטרם הוגשו ע"י הצדדים ראיות ובטרם החל הליך הוכחות.

4. ערה אני לטענה לפיה התובעת שכנגד לכאורה לא רצתה להכשיל את הליך הגישור וקיוותה להצלחתו ומשכך נמנעה –כך לפי הנטען - מהגשת התביעה שכנגד במהלך הליך הגישור. סבורני כי ראוי היה להגיש את הבקשה בשלב מוקדם יותר ולא להמתין לסיום הליך הגישור. יחד עם זאת, אין במועד הגשת הבקשה כדי לשמוט את הקרקע תחת טענות התובעת שכנגד בדבר ייעול ההליך ובדבר העובדה שקבלת הבקשה תחסוך מהצדדים את הצורך לנהל שני הליכים מקבילים.

5. על כן, מצאתי מקום להאריך את המועד להגשת תביעה שכנגד.

6. תביעה שכנגד תוגש עד יום 30/4/16. התובעת שכנגד תסור למזכירות בית הדין ותשלם אגרה בגין התביעה שכנגד בהתאם.

7. כתב הגנה לתביעה שכנגד יוגש עד יום 30/5/16.