סע"ש 16945-10-14 בן ציון נ' עיריית רמת גן ואח'

ה ח ל ט ה

1.לפנינו בקשת התובע לפטור מאגרה.

2.על פי תגובת היועץ המשפטי לממשלה, יש לדחות את הבקשה מהטעם שלמבקש קיימת יכולת לשלם את האגרה והתביעה אינה מגלה עילה.

3.לאחר שבחנו את הבקשה ואת התגובה, הבקשה נדחית.

4.תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) תשס"ח-2008 (להלן: "התקנות") קובעת:

"(א)בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

5.מכאן שיש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים, הראשון- אי יכולת התובע לשלם את האגרה, והשני- אם נראה כי ההליך מגלה עילה.

6.באשר לתנאי הראשון, יכולתו הכלכלית של התובע, קבעה הפסיקה כי הישענות על הקופה הציבורית הינה המוצא האחרון.

עוד נקבע בפסיקה כי יכולתו של בעל דין לשלם אגרה אינה מוגבלת לרכוש אשר בבעלותו, אלא יש לבדוק אם יש באפשרותו לגייס כספים מקרובים, בנקים ומוסדות מימון.

7.התובע לא הוכיח כי הוא חסר יכולת לשלם את האגרה.

עיון בפירוט כרטיסי האשראי שצירף מעלה כי מסגרת האשראי שלו עומדת על 44,000 ₪. מסגרת זו טרם נוצלה.