סע"ש 16918-09-15

בקשת הנתבעת שופרסל מיום 31.10.16 למחיקתה מהתביעה ולחילופין לחיוב התובע בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיה. הנתבעת 2 – א. קרן פסגות בע"מ – לא השיבה לבקשה. לאחר עיון בבקשה ובתשובת התובע, אנו קובעים כך:

1.דין בקשתה של שופרסל למחיקתה על הסף מהתביעה – להדחות. עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע משתית את טענותיו כלפי שופרסל על שני אדנים עיקריים: האחד, שהיתה מעסיקתו במשותף יחד עם הנתבעת א. קרן פסגות. זאת, מאחר ומעסיקתו הישירה – א. קרן פסגות – חדלה מלקיים את חובותיה כלפיו כמעסיקה. השני, טענה כי שופרסל חבה בחבות א. קרן פסגות מכח הוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011, וזאת בשל כך ששופרסל היתה מזמינת שירות שסופק לה על ידי א. קרן פסגות באמצעות עבודה שביצע התובע. לא ניתן לומר – כבר עתה ובשלב המקדמי של ההליך – כי בכתב התביעה אין עילת תביעה המופנית כלפי שופרסל. זהו המבחן שלאורו תיבחן בקשת שופרסל, ולאורו יש לקבוע כי אין מקום למחיקת התביעה על הסף כנגדה. אין אנו מביעים בשלב זה עמדה באשר לסיכויי הצלחת התביעה כנגד שופרסל, אולם ודאי אין לומר כי התביעה כנגדה נעדרת עילה. זאת במיוחד לאור העובדה כי א. קרן פסגות לא הכחישה כי התובע ביצע עבודה שסופקה לשופרסל, וכי שתי הנתבעות הודו כי א. קרן פסגות סיפקה שירותי נקיון לשופרסל.

2.באשר לבקשת שופרסל לחייב את התובע בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיה – הרי גם דינה של זו להדחות. שופרסל אינה טוענת –וממילא גם לא מוכיחה – מהם הטעמים המצדיקים לחייב את התבוע בהפקדת ערובה. כך, אין לומר כי התביעה נעדרת סיכוי כלשהו. כך, לא נטען וממילא לא הוכח כי התובע לא עמד בעבר בחיוב הוצאות בו חוייב כלפי שופרסל.

3.לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. שופרסל תישא בהוצאות התובע בגין בקשה זו בסך כולל של 2,500 ש"ח שישולמו לידי התובע תוך 30 ימים מעת שתומצא ההחלטה לשופרסל.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ז, (24 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.