חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

סע"ש 16814-11-14

: | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
16814-11-14
21.3.2016
בפני הרשמת:
מרב חבקין

- נגד -
התובע:
זאב גליקמן
 הנתבעים:
1. ההתאחדות הישראלית לספורט נכים
2. אורי חרל"פ
החלטה

בהמשך להחלטת כב' הש' זלמנוביץ גיסין להלן החלטתי בעניין בקשת הנתבעים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בהליך זה.

הנתבעים עתרו להורות לתובע להמציא לידיהם תצהיר גילוי המפרט אילו הקלטות בידיו וכן פרטי ההקלטות, להמציא לעיונם את ההקלטות ותמליל ככל שקיים וכן לחייב בהוצאות ושכ"ט עו"ד. לטענת הנתבעים, לא התקיימו במקרה זה התנאים על פי ההלכה הפסוקה המצדיקים דחיית מועד העיון, והיה על התובע לעתור מלכתחילה בבקשה כאמור ולהמציא להם את פרטי ההקלטות.

התובע התנגד לבקשה. לטענתו מדובר בהקלטות שנערכו לצורך המשפט ויש לדחות את מועד העיון בהן עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעת כדי למנוע התאמות בתצהיריה באשר המצהירים מטעמה עדיין עובדים אצלה וחוששים לעבודתם.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים להלן החלטתי-

בעניין בר"ע (ארצי) 33454-12-13 איגור גריבובסקי נ' אבי גל (ניתן ביום 27/2/04) שם נדונה שאלה דומה נקבע כך:

"נקודת המוצא לדיון בהליך גילוי ועיון מסמכים היא גילוי הדדי מירבי ורחב של ראיות הצדדים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית וככלי לשיפור יכולת בית המשפט לחשוף את האמת. בעל דין רשאי לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'. עקרון הגילוי המירבי כולל אף את מועד הגילוי שכן גילוי נדחה מהווה אי גילוי במובן מסוים. עם זאת, זכות הגילוי והעיון ומועדה אינה מוחלטת ובית המשפט יאזן בינה לבין אינטרסים אחרים ויחרוג ממנה במקרים מתאימים בהם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עלול לפגוע דווקא באינטרס גילוי האמת ולהביא לשיבוש ראיות [רע"א 4249/98 שמעון סוויסה – הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515]. אולם על מנת שהחריג לכלל בדבר גילוי מירבי לא יהפוך לכלל, הנטל רובץ על הטוען שיש לדחות את מועד הגילוי."

עוד נאמרו הדברים הבאים:

"משמעות הבקשה כי דו"ח החוקר וההקלטה יועמדו לעיון המערער רק לאחר שיגיש את תצהירי העדות מטעמו שינוי סדר הבאת הראיות בתביעה שכנגד.

כאמור, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין פלוני, יש אפשרות שתתקבל בקשתו של תובע לדחות את מועד העיון בראיה שבידו עד לאחר הגשת הראיות מטעם הנתבע. אולם, נוכח העובדה שמשמעותה היא שינוי סדר הבאת הראיות אפשרות זו מוגבלת למקרים חריגים ויוצאי דופן".

ובהמשך:

"אין די בנימוק שהעלה המשיב – ערעור מהימנות – כדי להצדיק סטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל.

...

זאת ועוד. אחד מהשיקולים שעל בית המשפט לשקול במסגרת הבחינה האם יש מקום לדחות את מועד העיון הוא מידת פירוט גרסתו של הצד שאין בידו את הראייה שעיונה מתבקש. ככל שגרסתו היא כללית, לקונית בלא פירוט עובדתי מינימאלי והכחשתו היא גורפת, כך יטה בית המשפט לסטות מהכלל, יחיל את החריג ויאפשר עיון מאוחר".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>