סע"ש 16773-04-14

האם זכאי התובע לקבל מן הנתבעת פדיון ערך ימי מחלה בלתי מנוצלים (להלן: פדיון ימי מחלה)? זוהי השאלה העומדת לפתחו של בית הדין בהליך זה.

רקע נדרש

1. יובהר בראשית הדברים כי העובדות שיפורטו להלן אינן שנויות במחלוקת, והצדדים היו חלוקים בשאלה משפטית בלבד. משכך הסכימו הצדדים כי יסכמו טענותיהם המשפטיות ובית הדין יכריע במחלוקת על יסוד הסכומים, וכך נעשה.

   (אמנם בדיעבד התברר כי יתכן שישנה מחלוקת בשאלת שווי פדיון ימי המחלה , ואך ורק ככל שיובהר להלן כי יש מקום להזקק לסוגיה זו, ידון אופן בירורה בהתחשב בכך.)

2. התובע הועסק ביחידת סמך של משרד הבטחון (להלן: יחידת הסמך) החל משנת 1968 וזאת עד להקמתה של הנתבעת (להלן גם: תעש) בחודש 10/1990- אז הועבר לעבוד בה.

3. התובע פרש לפנסיה מוקדמת מהנתבעת בחודש ינואר 1995 בהיותו בן 52. עם סיום העסקתו, רכשה בגינו תעש זכויות פנסיה במבטחים, זאת באמצעות תשלום חד פעמי. מאותו מועד קיבל פנסיה מוקדמת תקציבית מהנתבעת באמצעות מבטחים.

4. מעבר לעבודתו בתעש, עבד התובע בתקופות שונות, כולל, בחלק מן הזמן, במקביל לעבודתו שם, גם במשטרת ישראל. לאחר מכן עבד גם במועצה הדתית כפר סבא.

5. במועד הפרישה המוקדמת עמדה לזכות התובע יתרה של שעות חופשת מחלה בלתי מנוצלות בסך של כ5,707 שעות.

   בסמוך לפרישה המוקדמת פנה התובע במכתב אל הנתבעת (נספח 2 לסכומיו) בבקשה לפדות השעות הצבורות הללו נוכח טענתו כי נאלץ להפסיק לעבוד בטרם הגיעו לגיל 55 בשל רצונה של הנתבעת. דרישתו של התובע נדחתה שכן נטען אז כי לא עמד בקריטריונים המזכים לזכאות ובאופן ספציפי, לא הגיע אז לגיל 55.

6. התובע פנה שוב בדרישה לתשלום פדיון ימי מחלה, עם הגיעו לגיל 67 ופרישתו לפנסית זיקנה (נספח 3 לסכומיו) וזאת בחודש אפריל 2009. בפניה נוספת, משנת 2013 (נספח 4 לסכומיו) הסתמך התובע גם על צבירת ימי מחלה בלתי מנוצלים במשטרה ובמועצה הדתית כפר סבא.

   דרישת התובע נדחתה כאשר הנתבעת טוענת כי היות וזכויותיו של התובע מהמדינה ממומשות מכח הסכם הרציפות שבינה לבין מבטחים, לא ניתן לערוך הסכם רציפות פנסיונית עם מקומות העבודה הממשלתיים המאוחרים יותר שבהם עבד.(נספח 5 לסכומיו).