סע"ש 16510-05-16

בפני בקשת התובע למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ובהם פנקס חופשה, פנקס שעות עבודה/ דו"חות נוכחות וטפסי 101 עליהם חתם התובע. הנתבעת ביקשה להגיב לבקשה במועד הדיון המוקדם שהתקיים ביום 12.1.2017.

למעשה, מדובר בבקשה למתן צו גילוי ועיון ספציפי שהוגשה עובר להשלמת הליך הגילוי והעיון הכללי בין הצדדים. אציין, כי לא נשמעו טענות לגופם של המסמכים שהתבקשו מצידה של הנתבעת, קרי לגופה של הבקשה לגילוי ספציפי, כאשר טענתה המקדמית של הנתבעת היא לאי עמידה של התובע בהוראות הדין החלות בעניין הגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי.

בדיון נשמעו טענות הצדדים בעניין, כאשר טענתה העיקרית של הנתבעת היא כי תצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם התובע בהליך - נתין זר המתגורר בסין - אינו עונה על הוראת תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, שאומצה בבית הדין לעבודה בתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות") שכן מדובר בתצהיר גילוי מסמכים חתום על ידי עורך הדין ולא על ידי התובע עצמו.

משכך מבקשת הנתבעת למלא אחר חובתה בעניין גילוי ועיון במסמכים לאחר העברת תצהיר ערוך כדין על ידי התובע. זאת לאור עוּבדת היותו של התובע נתין זר שאינו מצוי בארץ ובשים לב לפסיקת בית הדין הארצי בעניין האיזון שיש לערוך בין זכות העובד הזר לפנות לערכאות לזכויות המעסיק בניהול הליך הוגן שאינו חושף אותו להכבדה מיותרת בהליך, מבלי שהתובע עצמו מחויב לנהל את התביעה.

לטענת ב"כ התובע מדובר בבקשה שנועדה לסרבל ולהאריך את ההליך, הנתבעת לא קיימה אחר צו גילוי המסמכים שניתן על ידי בית הדין ביום 11.9.2016 וכן אחר החלטת בית הדין מיום 2.1.2017, שכן לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמה, כאשר הנתבעת מודה כי מדובר במסמכים המצויים בחזקתה. הנתבעת אף לא פנתה לתובע בבקשה להגשת תצהיר מטעמו. התצהיר הוגש כפי שהוגש, חתום על ידי בא כוחו של התובע בהתאם לשינויים המחויבים מכח תקנה 46 לתקנות. עוד טוענת ב"כ התובע כי יש להתיר בנסיבות אלה את הגשת תצהיר גילוי המסמכים כפי שהוגש ולא ברור מה הדבר המקשה על הנתבעת בניהול ההליך בהגשת תצהיר גילוי המסמכים הכללי כפי שהוגש.

ב"כ התובע הצהירה לפרוטוקול הדיון כי בכוונת התובע להתייצב בארץ בדיון ההוכחות.