סע"ש - 16476-08-15

1.זוהי תביעתו של מר רומן סופייסקי (להלן: "התובע") כנגד חברת א. ברק שמירה ובטחון בע"מ (להלן: "הנתבעת") אשר הוגשה לבית הדין ביום 9.8.15, במסגרתה הוא טוען, כי עבד אצל הנתבעת במתן שירותי שמירה עבור לקוחותיה השונים של הנתבעת החל מיום 9.6.06 ועד לחודש 10/13, תוך שהוא תובע תשלום זכויות שונות החורגות מתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות").

2.ביום 1.12.15 הגישה הנתבעת כתב הגנה ובסעיף 11 להגנתה העלתה באופן מפורש טענת התיישנות בכל הנוגע לרכיבי התביעה של התובע המתייחסים לתקופת עבודתו עובר ליום 9.8.08 וזאת מבלי לגרוע מטענותיה של הנתבעת לגבי התיישנות קצרה יותר ברכיבי החופשה וההבראה.

3.בשלב זה עולה הסוגיה האם יש מקום לדחות על הסף כבר כעת רכיבי תביעה וחישובים כספיים אותם מעלה התובע בתביעתו כנגד הנתבעת גם בגין תקופה העולה על 7 שנים עובר להגשת תביעתו, הוי אומר עובר ליום 9.8.08?

4.בדיון שקיימנו ביום 11.1.16 ניתנה לתובע האפשרות לשקול שוב את עמדתו האם הוא אכן עומד על מלוא תביעתו גם בגין זכויותיו הנטענות עובר ליום 9.8.08 למרות תקופת ההתיישנות שחלה מכוחו של סעיף 5 לחוק ההתיישנות.

5.ביום 25.1.16 הודיע ב"כ התובע, כי הוא עומד על כל רכיבי התביעה לרבות זכויות החורגות מתקופת ההתיישנות, תוך שהוא מתבסס על הסכם האכיפה שנחתם ביום 27.06.11 בין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל (להלן: "ארגון המעסיקים") לבין ההסתדרות שמטרתו של הסכם אכיפה זה לאכוף חוקי עבודה בענף השמירה והאבטחה ועל פיו, טוען ב"כ התובע, "במסגרת הסכם האכיפה מחויבת הנתבעת, כחברה בארגון המעסיקים החתום על ההסכם הקיבוצי, להפעיל מנגנון אכיפה בעל סמכויות בירור והכרעה בטענות על הפרת זכויות עובדים של מעביד שהוא צד להסכם, אשר איננה מוגבלת לתקופת ההתיישנות" (ראה סעיף 3 להודעתו של ב"כ התובע מיום 25.01.16).

ב"כ התובע מבקש להתבסס גם על פסק דין שניתן לאחרונה ביום 13.01.16 בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים על ידי סגנית הנשיא כב' השופטת ורדה וירט-ליבנה ע"ע 57454-11-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מרדכי שמלה ואח' (להלן: "פסק דין שמלה") שם תבע עובד שמירה הן את מעסיקתו אצלה עבד כשומר והן את ההסתדרות בתביעה לביצוע הסכם אכיפה ולחילופין לתשלום פיצוי בגין ייצוג לא הולם ונקבע כי אין מקום לדחות על הסף את התביעה שהגיש אותו עובד שמירה כנגד ההסתדרות.

6.כבר עכשיו יצוין, כי בפסק דין שמלה אין כל קביעה המאפשרת לעובד לתבוע את מעסיקו באופן פרטני זכויות שהתיישנו.

פסק דין שמלה מפרט את אותו מנגנון שנקבע בהסכם האכיפה כאשר:

"לפי הסכם האכיפה, על ועדת האכיפה לקיים מדי שנה ביקרות מדגמית אצל מעסיקים החברים בארגון המעסיקים לגבי עמידתם בחובות ובתשלומים כפי שפורטו לעיל, לרבות ביחס לתקופות שחלפו (סעיף 6 להסכם). הסכם האכיפה מוסיף וקובע, כי המעסיקים יהיו מחויבים לתיקון מלא של הליקויים שיתגלו, כולל ביצוע תשלום למפרע לכל העובדים שזכויותיהם הופרו (סעיף 6.5 שם), וועדת האכיפה תהיה מוסמכת להורות למעסיק לתקן ליקויים אף אם מדובר בתקופה החורגת מתקופת ההתיישנות (סעיף 6.6 שם). בנוסף לכך נקבע בסעיף 7 להסכם, כי "במקרה בו לעובד של מעסיק טענה בדבר פגיעה בזכויותיו על פי דיני העבודה, צווי ההרחבה והסכמים הקיבוציים – כי אז יהיה רשאי לפנות, באמצעות נציג האיגוד הארצי של עובדי השמירה והאבטחה, למנגנון יישוב חילוקי דעות הקבוע בהסכם מיום 2.11.08. הצדדים רשאים להחליט להפנות את פניית העובד לבדיקתה של ועדת האכיפה. למען הסר ספק, האמור בסעיף 7 זה הינו בנוסף לכל האמור בהסכם זה" (ראה סעיף 32 לפסק דין שמלה).