סע"ש 16375-07-13 מיכאל יעקובסון נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ ואח'

השופט לובוצקי:

התובע (להלן גם: "העובד"), עבד אצל הנתבעות או מי מהן, שהיו לפי הסכמת הצדדים "מעבידות במשותף" (להלן גם: "המעסיק" או "המעסיק האחרון"), במשך 58 חודשים, שהסתיימו ביום 24.11.12. זאת, לפי "משכורת חודשית קובעת" של 25,000 ₪ (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון של יום 30.10.14).

תפקידו האחרון של התובע אצל המעסיק היה "מבקר מערכות מידע".

התובע עבד אצל המעסיק בתקופה שקדמה ל- 17.2.08 (להלן גם: "התקופה הראשונה"); ואולם אין חולק שבקשר לתקופה זו התובע כבר קיבל פיצויי פיטורים בשעתו, ואין לו תביעה הקשורה לפיצויי פיטורים בהתייחס לתקופה שעד 17.2.08.

רוצה לומר, התקופה הנוגעת בעיקר לענייננו, היא מיום 17.2.08 עד 24.11.12 (להלן גם: "תקופת העבודה האחרונה").

לתובע מספר תביעות כנגד המעסיק, הללו יימנו כסדרן, באופן שצומצם והוגדר בפרוטוקול הדיון של יום 30.10.14; ונתייחס לכל אחת מהן בנפרד, כמפורט להלן.

התביעה ל"הפרשי פיצויי פיטורים":

לטענת התובע, מגיעים לו "הפרשי פיצויי פיטורים"; למרות שכבר קיבל על חשבון הפיצויים סך של 138,780 ₪. שכן, לגרסתו מאחר ויש "רצף זכויות" בין התקופות (הראשונה והאחרונה), יש ליקח את משכורתו האחרונה, ולחשב את הפיצויים בהתייחס לשתי התקופות; ולאחר מכן להפחית את מה שקיבל בפועל. המעסיק מצדו לא עשה כן, אלא ראה בתקופת העבודה הראשונה כנפרדת, הואיל ואז נערך "גמר חשבון" עם התובע, והוא קיבל בגינה לפי בקשתו בהסכמתו פיצויי פיטורים מלאים, תוך חישוב שכרו אז.

השאלה הטעונה הכרעה היא אמנם משפטית, אך פתרונה גם מבוסס על עובדות. על פי העובדות – שלמעשה אינן במחלוקת – בעת סיום עבודת התובע בתקופת עבודתו הראשונה הוא עבד אצל תאגיד אחר שאינו המעסיק ששמו "כלל לידרס" (להלן: "התאגיד האחר"). או אז, נעשה לו "גמר חשבון" לתקופה הקודמת עם אותו תאגיד שגם אינו בעל דין בהליך הנוכחי, ובכך לטעמי הסתיימה ההתחשבנות שבין הצדדים הנוגעת לפיצויי הפיטורים. התובע מודה כי בשעתו התחשבן עם התאגיד האחר, בכל הקשור למחויבותו של אותו תאגיד לפיצויי פיטורים; והתובע הסתלק אז במודע מכל תביעה הנוגעת לתקופה הראשונה, לרבות פיצויי פיטורים אותם קיבל במלא. רוצה לומר, התובע כבר זכה לפיצויי פיטורים בהתייחס לתקופה הראשונה אצל התאגיד האחר, והסתלק מתביעה לפיצויי פיטורים הנוגעת לתקופת עבודתו הראשונה. את הסתלקותו זו הוא העלה על הכתב. אין זה צודק, ולדעתנו גם הדין אינו מחייב, כי נשית על המעסיק האחרון פיצויי פיטורים שייקחו בחשבון גם את התקופה הראשונה. ניתן לראות בנסיבות הללו, כמות שמדובר ב"הודעת סילוק" ראויה של פיצויי הפיטורים המתייחסים לתקופה הראשונה, או לחלופין כניתוק רצף זכויות, מכוח הנסיבות. אין שום ראייה כי המעסיק האחרון קיבל על עצמו בהתנהגות, או בכל דרך אחרת מחויבות לתשלום "כפל פיצויים", קרי, פיצויים שיחושבו מחדש בתום עבודת העובד אצלו, ולא יתחשבו בכך שמוצתה הזכות לפיצויי פיטורים, בקשר לתקופה הראשונה, בה התובע עבד כזכור אצל תאגיד אחר.

ניתן לראות את הפסקת העבודה בתקופה הראשונה כ"פיטורים מוסכמים", כאשר פיצויי פיטורים ששולמו בעקבות "ההתפטרות המוסכמת" לא ישולמו בשנית בגין אותה תקופה, גם אם לאחר זמן קצר המשיך העובד בעבודתו ולבסוף פוטר (השווה: דב"ע נו/3-105 עובד חברוני נ' ניסים נסימי, סע' 3-2 לפס"ד מיום 29.11.98). מה גם שהמעסיק הראשון – הוא כזכור תאגיד אחר שונה מזה ששימש כמעסיק האחרון.