סע"ש 16002-05-14 מהדאוי נ' ים שירותי קרקע ועיבוד בע"מ

התביעה הוגשה ביום 11/5/14 וביום 7/7/14 הוגש כתב הגנה.

ביום 9/12/14 התקיים דיון קדם משפט, אליו הופיע ב"כ התובע ללא התובע עצמו. במהלך הדיון ניתנה החלטת בית הדין לפיה עד יום 17/12/14 על התובע להגיש לבית הדין מסמכים המעידים על כך שאכן סורבה כניסתו לישראל ומתי סורבה. התיק נקבע לקדם משפט נוסף ליום 18/12/14.

ביום 17/12/14 הוגשה ע"י ב"כ הנתבעת בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון, מהטעם שהמצדדים, לכאורה, מנהלים ביניהם מו"מ מתקדם על מנת להגיע לפשרה.

ביום 17/12/14 נעתר בית הדין לבקשת הצדדים ודחה את הדיון שנקבע ליום 17/12/14. בהתאם להחלטת בית הדין היה על הצדדים להגיש עד יום 26/12/14 הסכם פשרה. ככל שלא יוגש ע"י הצדדים הסכם פשרה המסיים את המחלוקת יודיע התובע עד יום 26/12/14 מהו מקור סמכותו המקומית של בית הדין האיזורי לעבודה לדון בתביעה נוכח מענה של הנתבעת. בית הדין ציין בהחלטה מיום 17/12/14 שככל שלא יוגש הסכם פשרה או הודעת התובע בנוגע למקור הסמכות המקומית עד המועד שנקצב תימחק התביעה מחוסר מעש ללא כל התראה נוספת.

משלא הוגשה ע"י התובע כל הודעה חרף חלוף המועדים שנקצבו, ביום 16/3/15 ניתנה החלטה שלישית ע"י בית הדין במסגרתה נדרש התובע להגיש לבית הדין עד יום 12/4/15 הודעה המפרטת באיזה אופן הוא מבקש להתקדם בהליך. ככל שלא יגיש כל הודעה תימחק התביעה מחוסר מעש ללא התראה נוספת.

משלא הוגשה כל הודעה חרף חלוף המועדים ועל אף שניתנו ע"י בית הדין מספר החלטות שונות והתובע לא פעל לקידום התביעה באופן כלשהו, אני מורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש.

סוף דבר – התביעה תימחק.

בנסיבות הענין ומשלא הוגשה כל הודעה גם ע"י הנתבעת לא מצאתי מקום לחייב את מי מהצדדים בהוצאות.