סע"ש 15847-09-15 לורי סילברמן נ' אבידן וולבוטר

כללי

1.בפניי בקשת הנתבע למתן צו לגילוי ועיון במסמכים כנגד התובעת.

2.עניינה של התביעה בטענתה של התובעת כי הועסקה על ידי הנתבע במשרד לתיווך נכסי מקרקעין, במהלך השנים 2011-2012 וכן בטענתה כי לא שולמו לה זכויותיה הסוציאליות בגין תקופת העבודה. מנגד, טוען הנתבע כי התובעת הועסקה במשרדו מספר חודשים ספורים, ולאחר מכן עברה לעבוד עמו בשיתוף פעולה כעוסקת מורשה ולא כשכירה. עוד טוען הנתבע כי בגין חודשי העבודה האמורים, שולמו לתובעת כל זכויותיה.

3.ביום 28.3.16 התקיים דיון מוקדם בתיק ובמסגרתו ניתן צו כללי לגילוי ועיון במסמכים. ביום 15.6.16 הגיש הנתבע בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, כמפורט להלן:

א. כרטיס עבודה של התובעת ממעסיק אחר – אלון נכסים – ותשלומי מס וביטוח לאומי שבוצעו בגין התובעת אצל מעסיק זה.

ב. פירוט חשבון הבנק של התובעת.

ג.חשבונית מס בגין שכ"ט ששילמה התובעת לבאי כוחה עו"ד בן זאב, עו"ד אלוני ועו"ד מנחמי במסגרת תיק ת"א 39747-10-12 שמנהלים הצדדים בביהמ"ש השלום בטבריה.

ד.חשבונית מס של שמאי ושל ע"ד אלוני בעסקת מכר שביצעה התובעת למר טל וגב' ברוניס.

ה.רשימת לקוחות שגייסה התובעת עבור הנתבע בתקופת עבודתה.

ו.מסמכים הנוגעים לבניית אתר אינטרנט על ידי התובעת עבור הנתבע.

ז.צילום דרכון אמריקאי או תעודת תושבות אמריקאית.

טענות הצדדים בקליפת האגוז

4.לטענת הנתבע, המסמכים המבוקשים על ידו הינם רלוונטיים לתיק הנדון הואיל והם מעידים על התנהלות התובעת כאשר היתה עוסקת מורשה בתחום תיווך הדירות, וכן טוען הנתבע כי המסמכים נועדו להפריך את טענותיה של התובעת כי כביכול לא שולמו לה זכויותיה.

5.מנגד, לטענת התובעת, מרבית המסמכים המבוקשים על ידי הנתבע אינם מצויים בידה, ומסמכים אחרים אינם רלוונטים או פוגעים בפרטיותה.

המסגרת הנורמטיבית

6.הלכה פסוקה היא כי נטייתם של בתי הדין לעבודה היא לאפשר גילוי מסמכים רחב ומלא ככל הניתן של המסמכים הקשורים להליך, וזאת על מנת לנהל את ההליכים כאשר כל המידע הרלוונטי מצוי בידי הצדדים ובפני בית הדין. תפיסה זו מעוגנת בתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב-1991, לפיה "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

7.עת מוגשת בקשה לגילוי מסמכים נבחנת בשלב הראשון שאלת הרלוונטיות, הכוללת שני היבטים, כפי שהסביר בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים נ. אבנצ'יק (מיום 28.3.07): "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" (ראו גם ע"ע (ארצי) 129/06 טמבור– אברהם אלון (מיום 7.5.06); בר"ע (ארצי) 54124-06-12 הורסיו דיוינסקי -HSBC Private Bank , אלמליח (מיום 7.3.13)).

8.כאשר מתקיים מבחן הרלוונטיות, יש לבחון בשלב השני את האיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין אינטרסים לגיטימיים נגדיים אשר עשויים לשלול את גילוי המסמכים, כגון הכבדה ממשית (אם למשל הגילוי המבוקש מתייחס למסמכים רבים הנוגעים למספר רב של צדדים שלישיים ולתקופה ארוכה); פגיעה באינטרסים חיוניים של הציבור; חסיונות שונים; פגיעה במידע ארגוני חסוי שהינו "מידע קונפידנציאלי" וכן פגיעה בפרטיות (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים – יהודה פלצ'י (מיום 21.9.2010), ע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן נ' צמח קיסר (מיום 24.3.05)).