סע"ש 15520-11-15

זוהי בקשת הסתדרות העובדים הכללית החדשה- איגוד העובדים הסוציאליים, להצטרף להליך זה מכח סעיף 30(ב) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט- 1969.

הבקשה הוגשה ביום הדיון שנקבע בבקשה לסעד זמני בתיק זה והובאה לידיעת בית הדין רק במהלכו. המבקשת הבהירה כי די לה בהבעת עמדה בכתב.

לטענתה של המבקשת, יש מקום לצירופה בהתאם להוראות הסעיף האמור אף שאין עסקינן בהליך הנוגע לפרשנותו של הסכם קיבוצי. לטעמה, יש בידיה להאיר ולסייע בבירור העובדות בתיק בשאלת הקריטריונים המקצועיים הנדרשים לצורך מילוי תפקיד מנהל אגף לשירותים חברתיים בעירייה, ובמקרים כאלו , הרי שפתוחה הדרך להצטרפותה להליך.

המבקש מסכים לבקשה ואף הודיע בדיון כי הוא זה שיצר קשר עם המבקשת ויזם הגשת הבקשה להצטרפותה להליך.

המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין היא נכנסת בגדר סעיף 30(ב) לחוק.

הכרעה

מצאנו מקום להתיר למבקשת להצטרף להליך במגבלה שתפורט להלן.

המבקשת מפנה להחלטת כב' השופטת פרוז'ינין בבש"א 2060/06 שם נקבע :

בתי הדין לעבודה נוהגים בגמישות, כאשר מבקש ארגון עובדים להיות צד להליך. צירופו של ארגון עובדים מסייע לא אחת לברר את כל השאלות השנויות במחלוקת, ומאפשר לבית הדין לראות את התמונה במלואה. על כן, גם אם אין מדובר בפרשנות הסכם קיבוצי, ארגון העובדים היציג הינו צד נכון ונחוץ בתביעה זו. יתר על כן, להר"י שמורה הזכות אף להתייצב בהליך על-פי סעיף 30(ב) לחוק. זאת, משום שבמערכת היחסים המאפיינת את משפט העבודה והמיוחדת לו, ניתן לראות בגופים ציבוריים כגון ועדי עובדים, ארגוני עובדים ומעבידים, "עותרים ציבוריים" אשר להם עניין ציבורי בעל ערך מוסף, מכוח האינטרס המיוחד והאינהרנטי שיש להם ביחסי העבודה ובמעורבותם במערכת יחסים זו (א' ברק "ייחודם של דיני מכרזים לקבלה לעבודה" שנתון משפט העבודה ג 47, 55).

בעניננו מנוהל ההליך מלכתחילה על ידי המבקש הטוען כי הוא "עותר ציבורי". לפיכך הצורך בצירופו של עותר ציבורי נוסף, פוחת. עם זאת , הפסיקה הכירה באפשרות לצרף גם עותר ציבורי נוסף (ע"ע 1233/01 אוריאלי-עיריית הרצליה (31.12.01)) . השיקולים שמנחים את בית המשפט כאשר עומדת לפניו בקשה כגון דא הם אלה:

אין לכן, לכאורה, הצדקה להכיר בהצטרפות להליכים, שכל משמעותה אינה אלא חזרה על טענה משפטית, מתחום האינטרס העקרוני - הציבורי, אשר מצויה כבר ממילא לפני בית המשפט... ניתן על נקלה לתאר מצב, בו עלול ריבוי המצטרפים מכל צד להביא לפגיעה או אף לשיתוק פעולתו של בית המשפט" (בג"צ 852/86אלוני נ. שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1, 31).