סע"ש 1541-11-15

1.ביום 29.5.16 התקיים דיון אליו לא התייצבה הנתבעת. בהתחשב בכך שאישור המסירה לדיון אשר נשלח לב"כ הנתבעת חזר בציון "לא נדרש", חויבה הנתבעת בהוצאות הדיון בסך 1,500 ₪.

א.ביום 29.5.16 הגישה הנתבעת בקשה לביטול ההחלטה בדבר הוצאות המשפט במסגרתה טענה, כי ההזמנה לדיון "לא נדרשה" ע"י ב"כ הנתבעת משום שלא הומצאה למשרד ב"כ הנתבעת כל דרישה מהדואר לקבל דבר דואר הממתין לו. לבקשה אף צורף תצהיר מטעם ב"כ הנתבעת.

ב.בתגובה לבקשה טען התובע, כי מדובר למעשה בערעור על החלטה שלא ניתן להגישו, שכן מדובר בערעור על הוצאות משפט. על הנתבעת היה לבדוק מיוזמתה מה מועד הדיון וממילא הזמנה לדיון שלא נדרשה מהווה הזמנה כדין לכל דבר ועניין.

ג.במסגרת תשובה מטעם הנתבעת, שבה הנתבעת על טענותיה והוסיפה, כי אין מקום להגשת ערעור, שכן מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד ועל כן הנתבעת רשאית להגיש בקשה לביטולה.

ד.בדיון שהתקיים ביום 18.7.16 ב"כ הנתבעת לא נחקר על תצהירו.

ה.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה מצאתי לקבל את הבקשה ולבטל את החיוב בהוצאות שנפסק במסגרת הדיון מיום 29.5.16.

ו.ראשית יובהר, כי איני מוצא מקום לקבל את טענת התובע לפיה לא ניתן להגיש בקשה לביטול ההחלטה והדרך לבחון את ההחלטה היא במסגרת ערעור. מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד ועל כן בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שאומצה בביה"ד לעבודה קיימת סמכות כללית לדון בביטול החלטה שניתנה "על פי צד אחד" (ראו בר"ע (ארצי) 27995-01-16 מיטל ז'נו הראלי – יצחק איתן, ניתן ביום 12.4.16); שנית, משהוגש תצהיר מטעם ב"כ הנתבעת, שלא נסתר, אני מוצא לקבלו.

ז.בנסיבות אלו כאשר נטען, כי אי קבלת הזימון לא נבעה מרשלנות הנתבעת וטענה זו לא נסתרה, אני סבור, כי יש לבטל את החיוב בהוצאות שנפסקו.

2.ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים כללי והדדי כאמור בתקנות סדרי הדין. העתק מהמסמכים המוזכרים בתצהירי הגילוי, יצורפו לתצהירי הגילוי. הגילוי והעיון יבוצעו עד ליום 30.9.16.