אדהם באסם נ' מוסטאפה ראבי

בפני בקשה לגילוי מסמכים וחיוב הנתבע בהוצאות.

הרקע לבקשה

1.בהודעת המזכירות שנשלחה לצדדים ביום 25.10.2016 נקבע, כדלקמן:

"מכח תקנה 46א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991ניתן בזאת צו לגילוי ולעיון במסמכים. התצהיר יהיה ערוך כדין בהתאם לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. תצהיר גילוי מסמכים כנ"ל ימסר על ידי צד למשנהו תוך 45 ימים מהגשת כתב הגנה. כל צד יצרף לתצהירו את העתקי כל המסמכים המצויים ברשותו".

2.עוד נקבע בהחלטה הנזכרת, כי על הצדדים להביא עימם לקדם המשפט את כל המסמכים הרלוונטים לקדם המשפט ומצויים ברשותם.

3.ביום 7.2.2017 הגיש התובע בקשה לגילוי ועיון במסמכים. לאחר שהנתבע לא המציא תגובתו לבקשה חרף החלטתי, הגיש התובע בקשה למתן החלטה בבקשה לגילוי ועיון במסמכים. בהחלטתי מיום 22.2.2017 הוריתי לנתבע להבהיר מדוע לא יחויב בהוצאות בשל מחדלו בשלו לא הומצא לתובע תצהיר גילוי מסמכים הכולל התייחסות לבקשתו של התובע לגילוי מסמכים ספציפי.

4.בתגובתו שהוגשה ביום 23.2.2017 טען הנתבע, כי אף התובע לא המציא תצהיר גילוי מסמכים מטעמו וכי מאחר וכתב ההגנה הוגש על ידו רק ביום 27.12.2017 המועד להשלמת הליכי הגילוי והעיון בהתאם להחלטת בית הדין חל רק ביום 12.2.2017.

5.בהחלטתי מיום 24.2.2017 הוריתי לצדדים להמציא האחד למשנהו, עד ליום 12.3.2017, תצהיר גילוי מסמכים חתום וערוך כדין בצירוף העתק המסמכים שגולו במסגרתו.

6.ביום 8.3.2017 הגיש התובע תצהיר גילוי מסמכים לתיק בית הדין.