סע"ש 15143-11-14

1.במסגרת הדיון שהתקיים בפנינו ביום 4.12.2016, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"מבלי להודות בכל טענה, ובנסיבות המיוחדות ביותר של המקרה הספציפי הזה בלבד, ומבלי שהדבר יהווה תקדים למקרים נוספים, ובהמלצת כב' ביה"ד, ובהסכמת לקוחותינו הנמצאים באולם בית הדין, הגענו להסכם פשרה כדלקמן:

א.אנחנו מסכימים שיינתן בתיק זה (התביעה העיקרית) פסק דין לפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ללא נימוקים, ובין רצפה של 36,000 ₪ לתקרה של 60,000 ₪, ואשר יוגדרו כפיצויי פרישה, וזאת כמחווה של רצון טוב מצד הנתבעת. ב"כ הצדדים אף יגישו סיכומים קצרים בצירוף כל מסמך שהם רואים לנכון. במסגרת שיקוליו ובהתייחס להכרעה בתביעה העיקרית, בית הדין יתייחס גם לטענות הצדדים בתביעה שכנגד.

ב.בנוסף, במסגרת פסק דינו ישקול בית הדין את פריסת התשלומים שייפסקו לזכות התובע. כמו כן, בית הדין יפסוק את נושא ההוצאות ושכר הטרחה, גם כן בהתאם לשיקול דעתו.

ג.התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעת/התובעת שכנגד – תימחק.

ד.הכרעת בית הדין בבר"ע שניתנה בבית הדין הארצי – עומדת על תוקפה.

ה.אנו מבינים מבית הדין שבמסגרת סמכותו של בית הדין בהתאם לסעיף האמור, בית הדין יכול לפסוק כל סכום אשר ייראה בעיניו כצודק, הכל בהסתמך על כתבי בי-דין שהוגשו בתיק, המסמכים שהוצגו בפני בית הדין והדברים שנאמרו היום ללא צורך בשמיעת עדויות.

ו.אנו מבינים שסיכויי ערעור על פסק דין לפשרה הינם קלושים מאשר בערעור על פסק דין הניתן בדרך הרגילה.

ז.עם מתן פסק הדין לא יהיה לצד כלשהו טענה כלפי משנהו בגין תקופת העבודה וסיומה."