החלטה 15022-10-13, 15015-10-13

1.לאחר עיון בעמדות הצדדים באשר לאפשרות איחוד הדיון בתביעות שבכותרת יחד עם תביעותיהם של עובדים נוספים שהועסקו, כמו התובעים כאן, כמאבטחי שרים באמצעות הנתבעת – מצאתי כי אין מקום לדון בשלב זה באיחוד התביעות ואין מקום להורות בשלב זה על העברת הכרעה בשאלה זו לנשיא בית הדין הארצי לעבודה לפי הוראות תקנה 6 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991.

בקשה לאיחוד התביעה כאן עם תביעות אחרות לא הוגשה על-ידי מי מהצדדים להליך שבפני, אלא הועלתה ביוזמת בית הדין, התובעים מתנגדים לאיחוד כאמור והנתבעת השאירה עניין זה לשיקול דעת בית הדין .

כעולה מהחלטת כב' השופט פליטמן בהמ"ד 10203-07-14 דניאל ראובן – מיקוד ואח', מיום 9.11.14 בדבר איחוד תביעות מאבטחי שרים כדוגמת התובעים – השאלה העיקרית שבעטיה הוחלט על איחוד הדיונים השונים היא שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין מדינת ישראל למאבטחי השרים, בין כמעסיקה יחידה ובין כמעסיקה במשותף עם הנתבעת כאן. בהליך שבפני לא מתעוררת שאלת ההעסקה על-ידי המדינה, התובעים טוענים בתוקף כי אין לראות במדינה כמעסיקתם, ומי מהצדדים לא ביקש לצרפה כצד להליך. לאור האמור – הרי שהשאלה העיקרית שנדונה בתיקים המאוחדים אינה מתעוררת בהליך שבכותרת ולכן, כאמור, אין מקום לדון בשאלה בדבר איחוד אפשרי של התביעות.

2.המוסכמות בהליך שבפני הן:

א.הנתבעת סיפקה למדינת ישראל שירותי אבטחה לשרים, בין השאר לפי מכרז 14/06 לפיו החלה לספק שירותים אלה בחודש 7/07 (להלן – המכרז הראשון), ומכרז 22/11 לפיו המשיכה לספק את השירותים כאמור החל מחודש 3/12 (להלן – המכרז השני). בהוראות המכרז השני נקבע כי יש להחיל על עבודת המאבטחים כדוגמת התובעים את חוק שעות עבודה ומנוחה.

ב.התובעים עבדו כמאבטחי שרים באמצעות הנתבעת:

תקופת העבודה של התובע 1 – החל מיום 11.10.09. הצדדים חלוקים בשאלה בדבר מועד סיום יחסי העבודה, האם ביום 2.5.13 כטענת התובע או 19.3.13 כטענת הנתבעת.

תקופת העבודה של התובע 2 – החל מיום 1.9.10. הצדדים חלוקים בשאלת מועד סיום יחסי העבודה, האם ביום 2.5.13 כטענת התובע או 19.3.13 כטענת הנתבעת.

אין מחלוקת כי החל מיום 19.3.13 לא ביצעו התובעים עבודה בשירות הנתבעת, ולא זכו לשכר עבור התקופה שלאחר יום 19.3.13. כמו כן אין מחלוקת כי התובעים לא קיבלו תלושי שכר לחודש 4/13.

ג.על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף השמירה.

ד.במהלך תקופת העבודה שולם לתובעים שכר גלובאלי לפי משמרות שביצעו במשימות אבטחה, ללא הבדל בין משמרות יום ולילה ומשמרות שבוצעו במהלך יום המנוחה השבועי.

ה.סיום יחסי העבודה על רקע ביטול פרויקט אבטחת שרים. לטענת הנתבעת נמסרה לה הודעה על ביטול מיידי של הפרוייקט ביום 18.3.14 וכבר באותו יום שוחררו מאבטחי השרים, ובכללם התובעים, לביתם.

ו.ביום 20.3.13 נמסרה לתובעים הודעה בדבר סיום פרויקט אבטחת שרים צמודה, והועברה הצעה בדבר המשך העסקה בתפקיד "מאבטחי בתי שרים" כנגד שכר בסך 37 ₪ לשעה. לטענת התובעים הצעה זו מהווה שינוי בתפקיד ובתנאי השכר המהווה הרעת תנאים המזכה בהתפטרות בדין פיטורים ובשל כך לטענתם התפטרו בהודעה מיום 2.4.13 שנכנסה לתוקפה ביום 2.5.13.

לטענת הנתבעת יש לראות בהתנהלות התובעים ביחס להצעה שהועברה אליהם משום התפטרות ללא מתן הודעה מוקדמת להתפטרות.

ז.ביום 29.5.14 נמסרו לתובעים טפסי 161, ומכתב סיום העסקה.