סע"ש 14827-08-13 אבו גריבאן נ' מנדל ואח'

להלן החלטה בבקשה לדחיית מועד העיון ב"חומר חקירה חסוי", לאחר שהתקבלה תשובת התובע לתגובת הנתבעת לבקשה (בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי בבר"ע 29351-01-12):

1.על פי המתואר בבקשה, בידי התובע מצויות 11 הקלטות חסויות המכונות על ידו "חומר חקירה חסוי", וראיות אלה סותרות את טענותיהם השקריות והבדויות של הנתבעים בכתב ההגנה.

לטענת התובע, אם ההקלטות יועברו בשלב מקדמי לנתבעים, הם יבצעו פעולות שונות כדי לשבש את הראיות כנגדם ובכך ישבשו את הליכי המשפט ויפגעו ביכולתו של בית הדין להגיע לחקר האמת.

2.הנתבעים טענו בתגובתם כי התובע כלל לא טרח לרמוז מהו אופיין של ההקלטות ומדוע יש להותירן כראיות חסויות. בנוסף, נטען כי שיטת המשפט בישראל היא כי התובע מתחיל בהבאת הראיות מטעמו ועליו להוכיח את תביעתו. קבלת בקשת התובע משמעה הפיכת סדרי הדין ואין לעשות זאת ללא נימוק של ממש, פרט להשמצות בלתי מבוססות של הנתבעים. הנתבעים אף הפנו לנפסק בבית הדין הארצי בבר"ע 30362-02-14 תבל – גטר טק בע"מ, 30.3.14, לפיו בשלב גילוי המסמכים מחוייב כל צד לחשוף את כל המסמכים הרלוונטים לבירור התובענה, הן מסמכים מזיקים והן מסמכים מועילים. הנתבעים אף הפנו להלכת סויסה (רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, שם נקבע כי ככלל, יש לאפשר לבעלי הדין "לשחק בקלפים גלויים".

3.בתשובת התובע, הוא הלין על כך שתגובת הנתבעים הוגשה ללא תצהיר תומך ואף טען כי התגובה הוגשה בחלוף הזמן שהוקצב על ידי בית הדין. לגופן של טענות, נטען כי ההקלטות נערכו לצורכי ההליך המשפטי ודחיית העיון בהם, לכל הפחות עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעים, חיונית לשם מניעת שיבוש הלכי המשפט על ידם. על כן יש להעדיף את הירידה לחקר האמת על פני זכות העיון של הנתבעים בהקלטות. זאת על מנת שהנתבעים לא יתאימו את עדותם להקלטות.

4.השאלה מהו המועד הנכון בו יש לאפשר לנתבע עיון בראיות התובע נדונה לאחרונה בבר"ע (ארצי) 33454-12-13 גריבובסקי – גל, 27.2.14. באותו עניין נפסקו הדברים הבאים:

"נקודת המוצא לדיון בהליך גילוי ועיון מסמכים היא גילוי הדדי מירבי ורחב של ראיות הצדדים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית וככלי לשיפור יכולת בית המשפט לחשוף את האמת. בעל דין רשאי לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'. עקרון הגילוי המירבי כולל אף את מועד הגילוי שכן גילוי נדחה מהווה אי גילוי במובן מסוים. עם זאת, זכות הגילוי והעיון ומועדה אינה מוחלטת ובית המשפט יאזן בינה לבין אינטרסים אחרים ויחרוג ממנה במקרים מתאימים בהם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עלול לפגוע דווקא באינטרס גילוי האמת ולהביא לשיבוש ראיות [רע"א 4249/98 שמעון סוויסה – הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515]. אולם על מנת שהחריג לכלל בדבר גילוי מירבי לא יהפוך לכלל, הנטל רובץ על הטוען שיש לדחות את מועד הגילוי."

עוד נפסק (ההדגשות במקור – ד.ו) כי -

"משמעות הבקשה כי דו"ח החוקר וההקלטה יועמדו לעיון המערער רק לאחר שיגיש את תצהירי העדות מטעמו שינוי סדר הבאת הראיות בתביעה שכנגד.

כאמור, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין פלוני, יש אפשרות שתתקבל בקשתו של תובע לדחות את מועד העיון בראיה שבידו עד לאחר הגשת הראיות מטעם הנתבע. אולם, נוכח העובדה שמשמעותה היא שינוי סדר הבאת הראיות אפשרות זו מוגבלת למקרים חריגים ויוצאי דופן.

...