סע"ש 1454-04-15

1.הצדדים הוזמנו לדיון ההוכחות אשר עתיד היה להתקיים ביום 25.1.2017. התובע והנתבעת/נציג הנתבעת לא התייצבו לדיון. הנתבעת לא הגישה כל בקשה לדחיית מועד הדיון ו/או כל בקשה אחרת. ב"כ התובע הודיע לנו בתחילת הדיון כי אינו יודע מדוע לא התייצב מרשו.

2.ביום 29.1.2017 המציא התובע אישור מחלה ממנו עולה, כי נצבר ממנו להתייצב לדיון בשל מחלה בעטיה הוצא לו אישור מחלה לשבעה ימים (מיום 25.1.2017 עד ליום 31.1.2017).

3.בתיק בית הדין מצוי אישור על מסירת ההזמנה לדיון שאמור היה להתקיים ביום 25.1.2017 לנתבעת. עיון באישור המסירה מעלה, כי ביום 30.3.2016 הומצא לנתבעת, בהתאם לכתובתה המצוינת על גבי כתב ההגנה, זימון לדיון. כתובת זו אליה נשלח הזימון לדיון היא הכתובת אליה נשלחו כל כתבי בי-דין עד כה ולאור התייצבותו של נציג הנתבעת דכאן לדיון המוקדם שהתקיים ביום 7.3.2016 בפני כב' השופטת ויסמן, ברי כי מדובר בכתובתה הנכונה והמעודכנת של הנתבעת.

4.משכך, חזקה על הנתבעת כי ידעה על קיומו של דיון ההוכחות ובחרה שלא להתייצב אליו ולא להתגונן מפני ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה. בנסיבות הענין ניתן בזה פסק דין בהעדר התייצבות על בסיס כתב התביעה בהתאם לו מחויבת הנתבעת לשלם לתובע סך של 52,424 ₪ בהתאם למפורט להלן:

4.1שכר עבודה לחודשים נובמבר ודצמבר 2014 בסך של 19,800 ₪

4.2פיצוי בגין אי מסירת תנאי עבודה בסך של 15,000 ₪.

4.3פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר בסך של 10,000 ₪.

4.4פדיון חופשה בסך של 900 ₪.

4.5פיצוי בגין אי הפרשת תשלומים לקרן פנסיה בסך של 1,188 ₪.

4.6נסיעות בסך של 536 ₪.

4.7פיצוי בגין הפרת הסכם ועגמת נפש בסך של 5,000 ₪.

5.הסכום אותו חויבה הנתבעת לשלם ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (מיום 1.4.2015) וישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה.