סע"ש 1452-09.24

1.לאחר שעיינתי בבקשת התובע לחייב את הנתבעת להמציא לו נתונים נוספים מעבר לאלה שהומצאו, הבהרותיו בעניין זה כפי שפורטו בהודעת באת כוחו מיום 03/11/14, ותשובת ב"כ הנתבעת מיום 23/11/14, באתי לידי המסקנה שאין מקום להיעתר לבקשותיו הנוספות של התובע, כפי שחזרה עליהן באת כוחו בהודעתה האמורה.

2.לעניין האמור יש להזכיר כי בישיבת יום 14/07/14 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה קיבלו את המלצת בית הדין כהאי לישנא -

"בית הדין מציע שב"כ התובע תמציא לב"כ הנתבעת רשימה של שבעת העובדים לגביהם נטענת טענת ההפלייה ותבהיר מה הנתונים המבוקשים לגביהם והנתבעת תמציא פירוט לגבי אותה קבוצה מבלי להיכנס לשמות, כך שהנתונים לגבי כל עובד מבחינת ותק, תפקיד, קידום ומועד קבלת דרגות יסופקו תוך השחרת השם".

לאחר שבחנתי את הנתונים שסופקו, לרבות הבהרתם בהודעת ב"כ הנתבעת מיום 23/11/14, ובשים לב לעובדה שהסעדים מושא התביעה הינם זכאות התובע לדרגה אישית ותוספת שהייה בדרגה, מוצאת אני שאין מקום לחייב את הנתבעת להמשיך ולהשיב על שאלות התובע בכל הנוגע להרחבת אותם נתונים ותוספת ביאור לגביהם, ומידת הזיקה ביניהם לבין הסעדים המבוקשים איננה מצדיקה אספקת מידע נוסף.

ודוק – אין די בטענה בדבר קיומה של זיקה כלשהי בין הנתונים המבוקשים (שכבר מזמן חורגים מגילוי מסמכים כהגדרתו) לבין טענה כלשהי בתביעה.

בהתחשב בעובדה שהמבקש טוען לזכאותו לדרגה אישית ולתוספת שהייה, הרי שגם טענת ההפליה שהוא טוען איננה מצדיקה מתן מענה על כל שאלה הנוגעת למי מבין העובדים האחרים במקום העבודה שלו, אלא שעליה להיבחן בגדרי הרלבנטיות שלה לסעדים להם הוא עותר.

דרישותיו של התובע, שאכן, כטענת הנתבעת, כבר גובלות בלבוש של שאלון – אינן דרושות, אם כן, לדיון יעיל וענייני בתביעתו ובשאלה האם היה זכאי לדרגה האישית ותוספת השהייה ומאיזה מועד, ומשכך אין כל הצדקה לחיוב הנתבעת להענות להן, ודברים אלה יפים ביתר תוקף בהינתן העובדה שעסקינן בתביעה שמתנהלת עוד משנת 2009.

3.אשר על כן הבקשה נדחית.

התיק נקבע להוכחות הצדדים ביום 31/03/15 בשעה 12:00.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ה, (24 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.