סע"ש 14298-10-14.07

בפניי בקשת הנתבעת לצירוף מר מוסא שכארנה ת.ז XXXXXX מבית לחם, כפר נחאלין (להלן: "מר שכארנה"), מי שהיה לטענתה קבלן מטעמה ומעסיקו האמתי של התובע. התובע התנגד לבקשה וטען כי הנתבעת היתה מעסיקתו, ומטעמה הוצאו תלושי השכר והיתרי ההעסקה. כן טען טענות שונות כנגד הנתבעת.

הנתבעת הגישה תשובה מטעמה.

הכרעה

מובהר בזה כי דרך המלך היא צירוף כל המעסיקים הפוטנציאליים לתביעה, על מנת שניתן יהיה לבחון מי העסיק את התובע באופן שלם ומלא, ואין המדובר באמצעי חריג או נדיר כלל ועיקר. צירוף חברת באדחא כצד ג' אינו אפשרי הואיל והיחסים בינה לבין הנתבעת אינם בסמכותו של בית דין זה (ראו בש"א (ארצי) 134/06 ויקי רבנו (צוכמן) - Tissera Inc., ניתן ביום 9.10.07).

כך, בע"ע (ארצי) 56413-02-12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ – זיד חרפוש (ניתן ביום 29.5.12), נקבע כי ראוי במקרים כגון אלו לצרף את המעסיק הפוטנציאלי כנתבע נוסף, חלף צירופו כצד ג':

"בתיקים מעין אלה, בהם מתעוררת שאלת זהות המעביד, יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף כל אלה שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים לדיון, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד, ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים, את חבויות המעביד כלפי העובד התובע."

בפסיקת בתי הדין לעבודה חזרה ונשנתה הלכה זו, ראו ע"ע (ארצי) 33625-04-12 רשת עמל 1 נ' אביעוז (ניתן ביום 24.1.13) וכן בפסיקת בתי הדין האזוריים בנושא, כדוגמת ההחלטה שניתנה בסע"ש (י-ם) 19347-04-14 קאדי - שייקה האלה (ניתנה ביום 2.7.14) ועוד.

הבקשה לצירוף מר שכארנה כנתבע נוסף מתקבלת אפוא.

באשר לטענות התובע כלפי הנתבעת 1, ככל שהוא עומד על טענותיו אלו, והוא סבור שלבית דין זה סמכות עניינית לעסוק בהן, המסגרת הנכונה לטענות מסוג זה היא בכתבי הטענות ולא במסגרת תגובה לבקשה לצירוף נתבע.