סע"ש 1429-03-14

1.לפניי בקשת המבקשים (הנתבעים) לתקן את כתב ההגנה.

במסגרת הבקשה התבקש בית הדין להתיר למבקשים למחוק את המשיב 2 מהתובענה, לתקן מועד תחילת העבודה בהתאם למועד שבו נחתם הסכם ההעסקה בין הצדדים, להפחית את סכום הקיזוז ולתקן את הסעיפים העוסקים בנושא זה.

2.המשיב התנגד לבקשה וטען כי אין למחוק את המשיב 2 מהתובענה נוכח טענות המשיב בנוגע לקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים. עוד נטען כי תיקון כתב ההגנה לאחר הגשת תצהירים הוא משום מקצה שיפורים בניגוד לדין. המבקש הוסיף כי ככל שבית הדין יעתר לבקשה הרי שיש לחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות בסכום גבוה נוכח עיתוי הגשת הבקשה שיחייב את דחיית דיון ההוכחות הקבוע בתיק.

3.המבקשים השיבו כי מטרת התיקון היא לשפוך אור ולסייע לבית הדין להכריע בבירור במחלוקות שבין הצדדים ומניעת עינוי דין למבקש 2. עוד צוין כי התיקונים המבוקשים אינם בהכרח לטובת המבקשים; כי המבקשים מצאו את הסכם העבודה בימים האחרונים; כי כתב ההגנה המקורי הוגש על ידי עורך דין אחר שהוחלף.

4.לאחר ששקלתי את הבקשה, התגובה והתשובה מצאתי שיש להיעתר לבקשה בחלקה, ואסביר.

4.1כידוע, לבית הדין סמכות רחבה להתיר תיקון כתבי טענות מזו של בית המשפט וזאת נוכח השוני בין תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לבין תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991.

הלכה היא כי בבוא בית הדין להחליט בבקשה לתיקון כתבי טענות "ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית הדין. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר".

4.2עיון בטיוטת כתב ההגנה המתוקן מעלה כי נוסחו מעמיד את הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים לדיון. המבקשים מפרטים את מהות העסק, את העובדה שהמבקשת 1 היא זו שהייתה בעלת העסק, את העסקתו של המשיב על ידי המבקשת 1 בלבד, את העובדה שנחתם עם המשיב הסכם עבודה ואת עילות הקיזוז.

4.3עם זאת, לא ברור מדוע החליטו המבקשים למחוק את המבקש 2 מהתובענה. עיון בכתב התביעה מעלה כי פורטו עילות תביעה כנגד המבקש 2, ולכן אין להורות על סילוק התביעה נגדו בשלב זה של ההליך ומבלי לשמוע ראיות בעניין. לפיכך דין הבקשה לתקן את כתב ההגנה על דרך של מחיקת המבקש 2 – דינה להידחות.