סע"ש 14281-05-16

1.בפניי בקשת הנתבעת לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, אם וככל שתידחה התביעה נגדה.

תמצית טענות הצדדים:

2.לטענת הנתבעת, התובע הגיש כנגדה תביעה ע"ס של כ-1.5 מיליון ₪ למרות שאינו זכאי לדבר. לגרסתה, התביעה בעיקרה מבוססת על טענת פיטורים בעוד שבפועל התובע התפטר מעבודתו בשל החלטתו לחזור להתגורר בפלורידה שבארה"ב. לתובע לא הובטחו פיצויי פיטורים כטענתו ע"י בעלי ומנכ"ל הנתבעת ועל העסקת התובע לא חל צו ההרחבה בענף התעשייה. הנתבעת הוסיפה, כי בסמוך להתפטרותו התברר לה, כי בעודו עובד אצלה, החל התובע להתחרות בה וגזל את סודותיה ובמקביל להגשת כתב ההגנה הוגשה תביעה שכנגד. לדידה של הנתבעת יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה מאחר ולא ציין את מענו, מדובר בתושב חוץ המתגורר מחוץ לשטח ישראל, יש חשש שהנתבעת לא תוכל לגבות את הוצאותיה מאחר ובהתאם לידוע לנתבעת אין לתובע נכסים בישראל וסיכויי התביעה קלושים.

3.מנגד טען התובע, כי אין לחייבו בהפקדת ערובה ומטרת הבקשה הינה להתיש אותו ולגרום לו לוותר על זכויותיו. לגרסת התובע תביעתו מבוססת היטב הן מכוח חוקי המגן והן מכוח ההסכמות הכתובות שבין הצדדים, לא נטען וממילא לא הוכח הנזק הלכאורי שייגרם לנתבעת מלבד הוצאות שכ"ט ואף לא הוכח שבעבר התובע לא שילם הוצאות או תשלומים שנפסקו לחובתו.

מעבר לאמור הוסיף התובע, כי אין במגוריו בארה"ב כדי למנוע מהנתבעת להיפרע ממנו, שכן אין מחלוקת כי ניתן לאכוף פסקי דין ישראליים בארה"ב וכי מכתב התביעה שכנגד עולה, שהתובע מנהל פעילות עסקית מצליחה. זאת ועוד, משעה שהנתבעת הגישה תביעה שכנגד אזי ככל שתתקבל תביעתה ממילא היא תצטרך לאכוף את פסק דינה בארה"ב. לעניין כתובתו של התובע ציין בא כוחו, כי הכתובת שמורה במשרדו והוא מוכן למסור את הכתובת במעטפה סגורה למזכירות ביה"ד שתימסר לנתבעת ככל שיחויב בהוצאות ולא ישלם אותן כדין.

4.במסגרת תשובה מטעם הנתבעת היא ציינה כי יש למחוק את התגובה על הסף שכן היא לא נתמכה בתצהיר וזאת על אף העובדות המפורטות בה. כמו כן ציינה הנתבעת, כי תקנות ביה"ד לעבודה (סדרי דין) תוקנו והוספה תקנה חדשה – 117א' המתייחסת להפקדת ערובה לתשלום הוצאות. הנתבעת ציינה, כי התובע לא הביא ראשית ראיה להוכחת תביעתו ואף לא הביא ראשית ראיה לכך שהנתבעת תוכל להיפרע את הוצאותיה ממנו אם תביעתו תידחה. לגרסת הנתבעת אי מסירת כתובתו של התובע תימנע ממנה מלהיפרע מהתובע. בנוסף, שבה התובעת על טענותיה לפיהן מדובר בתושב חוץ שאינו תושב ישראל ושאין לו נכסים בה וכי ארה"ב אינה נמנית על המדינות החתומות על אמנת האג.

דיון והכרעה:

5.העיקרון הבסיסי שיש לשקול בבקשה להפקדת ערובה הועלה ע"י כב' הנשיא (כתוארו אז) השופט סטיב אדלר בעאח 76/05 בניזרי נ' rudarska rositsa stefanova (לא פורסם, ניתן ביום 2.11.05), בזו הלשון:

"זכות הגישה לערכאות היא מזכויות היסוד הראשוניות העומדות לפרט בחברה דמוקרטית. ללא מתן אפשרות לאדם כי יהא לו יומו בבית המשפט, תישמט הקרקע תחת בסיס שיטת המשפט ... זכות הגישה לערכאות, ככל זכות אחרת, יסודית וראשונית ככל שתהא, אינה מושלת לבדה בכיפה. אין מדובר בזכות מוחלטת וניתן לאזן אותה עם זכויות אחרות".