סע"ש 14193-06-14.17 דצמבר 2014

1.לפני בקשת המבקש מר מיכאל קופרשלק התובע בתיק זה למתן צו גילוי ועיון במסמכים.

2.התביעה בסך 536,484 ₪ היא לתשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, דמי חופשה, דמי הבראה, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, וכן פיצוי בגין לשון הרע .

לטענת מר קופרשלק (להלן: "המבקש"), לאחר שעבד כעשרים שנה בנתבעת – מפעל לייצור תכשיטים - הוא פוטר לאלתר מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורין או דמי הודעה מוקדמת. פיטוריו לוו בהאשמות כי הוא התכוון לגנוב חוט הלחמה מן הנתבעת.

לטענת המשיבה, המבקש התפטר ולא פוטר לאחר שהועלו חשדות בנוגע ליושרו, אין הוא זכאי לפיצויי פיטורין ו/או לדמי הודעה מוקדמת. כמו כן אין הוא זכאי לאף אחד מן הסעדים שתבע.

דיון והכרעה 

3.בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שהמסמכים שגילויים יתבקש יאפשרו דיון יעיל .

"46.(א)בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) לתקנות הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי , כמו גם לייעל הדיון על ידי ניהולו ב"קלפים פתוחים"

אחד מעקרונות היסוד המנחים בשיטת המשפט הישראלית הוא עיקרון הגילוי, הדורש כי מראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו. הרעיון העומד מאחורי עקרון זה הוא הצורך במניעת הפתעה, במתן אפשרות מלאה לצדדים להתכונן כהלכה ובמניעת הסתרת מידע. כבר נפסק כי המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. תפקידו של השופט הוא "התפקיד לעשות כדי שהאמת תצא לאור העולם". גילוי האמת משרת את האינטרס של הפרט המתדיין ומשרת את אינטרס הציבור (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה - עפרה גלעד ואח', פ"ד מט (2) 516).ו