סע"ש 14146-02-16

1.לפני בקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה מטעם המבקשת (התובעת), לפיה מתבקש בית הדין לפטור המבקשת מתשלום האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי דנן, זאת מפאת מצוקתה הכלכלית הקשה של המבקשת (להלן: "הבקשה").

2.טענות המבקשת, כפי שפורטו בבקשה ובתצהירו שצורף לבקשה, הן בתמצית כדלקמן:

א.שכרה הממוצע של המבקשת בששת החודשים האחרונים הוא 7,467 ₪.

ב.כמו כן ובנוסף מקבלת המבקשת קצבת שארים בסך של 2,293 מהביטוח הלאומי.

ג.בבעלות המבקשת דירה עליה היא משלמת משכנתא בסך של 1,039 ₪ בחודש.

ד.בימים אלה מבצעת המבקשת טיפולי שיניים בעלות של 40,000 ₪.

ה.למבקשת בן אברך אב לשלושה ילדים קטינים כאשר המבקשת תומכת בו כלכלית בממוצע 1,000 ₪ בחודש.

ו.למבקש עילת תביעה טובה שכן המבקשת עובדת למעלה מעשר שנים בכל ימות השבוע ולא קיבלה שכר בגין עבודתה בשבת, לא קודמה בסולם הדרגות ולא שולם לה שכר בגין עבודתה הנוספת כמנקה במקווה הגברים.

ז.בשל כל האמור לעיל, אין בידי המבקש לשלם את האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי.

3.במסגרת תגובה שהוגשה מטעם הנתבעת 1 בתאריך 4.1.17 בהתאם להחלטה

מתאריך 25.10.16 טענה הנתבעת כי המבקשת בבקשתה לא התייחסה לסיכויי תביעתה כמצוות התקנות כאשר בהתאם לתמונה שהוצגה המבקשת משתכרת שכר שהינו מעל השכר הממוצע במשק . טענות המבקשת לעיין טיפול שיניים לא נתמכו בראיות, כאשר טענתה לעניין סיוע לבנה הבגיר מעיד על יכולתה הכלכלית האיתנה של המבקשת ואינו מצדיק קבלת הבקשה.

לציין בנוסף, כי על אף החלטת ביה"ד מתאריך 25.10.16 לא הוגשה עד למועד זה כל תגובה מטעם הנתבעת 2.