סע"ש 1410-11-14 צמוד אבו אל יונס נ' נזיה חלבי

1.לפני בקשת הנתבע, להתיר לו לתקן את כתב הגנתו, על ידי שינוי גרסתו בכל הנוגע למועד שבו לטענת הנתבע נערך לתובעת שימוע ונמסר לה מכתב הפיטורים.

2.הבקשה הועברה לתגובת התובעת המתנגדת לה מכל וכל.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, החלטתי לדחות את הבקשה שבנדון, ואבאר טעמי להלן.

4.אין חולק בענייננו כי התובעת פוטרה מעבודתה אצל הנתבע. זאת ועוד, על פי מוצג ת/1 שצירפה התובעת לתיק – אישור רפואי מיום 4/9/14, עולה כי ביום 4/9/14 התובעת היתה בשבוע השביעי להריונה.

הפלוגתא היחידה שבין הצדדים, ממנה נגזרים הסעדים הנתבעים והטענות המשפטיות של הצדדים, היא פלוגתא עובדתית, בשאלה: האם כטענת התובעת ביום 20/8/14 היא הודיעה כי על פי בדיקה ביתית שערכה היא בהריון, וכתגובה לכך נמסר לה מיד לאחר מכן מכתב פיטורים נושא תאריך 31/7/15 ללא שקוים לה שימוע, או שמא כטענת הנתבע ביום 30/7/14 נערך לכלל עובדי הנתבע, ובכלל זה לתובעת, שימוע וביום 31/7/14 נמסר לכלל עובדי הנתבע, ובכלל זה לתובעת, מכתב הפיטורים מאותו יום.

לציין, כי לכתב ההגנה צירפה הנתבעת את נספח ב' - העתק של פרוטוקול השימוע שנערך בכתב יד, והגם שרובו אינו קריא, ניתן לזהות כי הוא נושא תאריך 30/7/14.

ודוק, על גרסה זו של הנתבעת בדבר מועד השימוע ומועד מסירת מכתב הפיטורים, עמדו ב"כ הנתבע ונציג הנתבע שנטען כי ערך את השימוע גם במהלך הדיון שהתקיים בתיק זה.

אי לכך, בהחלטת בית הדין מאותו דיון, הוגדרה הפלוגתא שבין הצדדים, כדלקמן:

"כעולה מכתבי הטענות בתיק זה וטענות הצדדים לפרוטוקול, הפלוגתא היחידה שממנה נגזרות כל טענות הצדדים וזכויות התובעת היא, האם כטענת התובעת היא פוטרה לאלתר ביום 20.8.14 לאחר שהודיעה באותו יום כי היא בהיריון, ללא שימוע, או שמא כטענת הנתבע התובעת פוטרה עוד ביום 31.7.14 בעקבות שימוע מיום 30.7.14 עוד בטרם היתה בהיריון /ידעה על הריונה".

על יסוד פלוגתא זו ניתנו הוראות לצדדים להגיש תצהירי גילוי מסמכים ותצהירי עדות ראשית.

5.לאחר השלמת הליכי גילוי מסמכים בתיק ולקראת המועד שבו על התובעת יהא להגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמה, הוגשה בקשה זו של הנתבע לאפשר לו לתקן את מועד עריכת השימוע ומסירת מכתב הפיטורים שנטענו בכתב ההגנה.

וכך לטענת ב"כ הנתבע בבקשתו, לכלל עובדי המשרד נערכו שימועים ביום 30/7/14 וחלקם קיבלו מכתבי פיטורים ביום 31/7/14, אלא שעקב שגגה יוחסו הדברים גם לתובעת, ולא היא.