סע"ש 13961-01-14 מימון נ' מדינת ישראל

1.התובעת, עורכת דין שהועסקה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), הגישה תביעה כנגד מדינת ישראל, נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים (להלן: "המדינה" או "הנתבעת") שבה ביקשה לבטל מכרז פנימי למשרת "סגן בכיר א'" מס' 22677 מיום 21.3.2013 (להלן: "המכרז"). תחת ביטול המכרז עתרה התובעת לעריכת מכרז חדש. עוד ביקשה התובעת מבית הדין לתת צו הצהרתי לפיו על הנתבעת לשלם לה סכום שנמנע ממנה בגין אי הזנת המשרה.

לחילופין, אם לא יבוטל המכרז, עתרה התובעת לתשלום 200,000 ₪ בגין פיצוי על הנזק הממוני שנגרם לה.

2.לטענת התובעת, בניהול המכרז נפלו פגמים היורדים לשורשו אשר פגעו ישירות בזכויותיה. לתביעה צורפו המשיבים 2-20 שהם פרקליטים בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אשר הוכרו ככשירים במכרז. אלה צורפו כצד מעונין העלול להיפגע כתוצאה מהגשת התביעה וההכרעה שתינתן בה.

ביום 11.3.2015 (לאחר שהוגשו סיכומי התובעת) הודיעה התובעת כי לאור סיום עבודתה בפרקליטות ויציאתה לדרך עצמאית, מתייתר הסעד בדבר ביטול המכרז. יתר הסעדים המבוקשים נותרו בעינם.

3.רקע עובדתי

א.התובעת היתה במועד הגשת התביעה פרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) (להלן: "הפרקליטות") והועסקה שם החל מיום 29.8.1999 ועד ליום 16.3.2015.

ב.בין ינואר 2013 למרץ 2013 הודע לתובעת כי היא אמורה לקבל מינוי בפועל של סגן בכיר א', על פי החלטת פרקליטת המחוז.

ג.ביום 21.3.2013 התפרסם המכרז.

ד. מינוי "סגן בכיר א'" אינו מזכה בתפקיד אלא מהווה התקדמות במתח הדרגות לדרגות א3-א5, ומקנה אפשרות קידום בדרגה בהתאם לכללי הקידום הנהוגים בשירות המדינה. מינוי ל"סגן בכיר א'" מזכה בתוספת שכר. יוער כי בפסק דין זה ישמשו המלים "מינוי", "מינוי בפועל" ו"דרגה" לצורך אותה מטרה.

ה.בשל ריבוי המועמדים שניגשו למכרז (32 במספר) התקיים המכרז בשני מועדים: 17.6.2013 ו-23.6.2013. התובעת הופיעה ראשונה מבין המועמדים לפני הוועדה.

ו.חברי ועדת המכרז היו עו"ד אביגדור דנן, יועמ"ש הטלוויזיה החינוכית (להלן: "עו"ד דנן") שישב כנציג שירות המדינה ויו"ר הוועדה, עו"ד רחל שילנסקי, משנה לפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) ומנהלת המחלקה ליישוב סכסוכי עבודה שישבה כנציגת המשרד (להלן: "עו"ד שילנסקי") עו"ד נתן סמוך, סגן יועץ משפטי (בכיר) במשרד הבריאות שיש בוועדה כנציג משרד אחר וכן עו"ד ראאד אנוז שישב בוועדה כנציג ארגון הפרקליטים (להלן: "עו"ד אנוז").

ז.ביום 23.6.2013 התפרסמו תוצאות המכרז. נקבעו 20 מועמדים "כשירים", תוך שהמינוי אמור היה להיעשות בהתאם לתקנים פנויים או אלה שיתפנו במהלך שנה ממועד המכרז. התובעת דורגה כ"כשירה" במקום ה-15 ולא זכתה במינוי במסגרת המכרז. הנתבעים 2-9 קיבלו מינוי קבוע לדרגת "סגן בכיר א'" החל מיום 24.6.2013 והנתבעים 10-12 קיבלו "מינוי בפועל" לאותה משרה החל מאותו יום. ביום 11.8.2013 הוענק לנתבע 13 מינוי בפועל למשרה. במהלך הדיון בתיק כל 19 הכשירים – למעט התובעת, קיבלו מינוי בפועל למשרה. יצוין אף מעבר לנדרש (מאחר שלא מדובר בפלוגתא בתיק) שהצדדים לא טענו לפנינו דבר בנוגע לסיבת ה"דילוג" מעל התובעת בכל הנוגע למינוי בפועל של הנתבעות 16-20: אם הדבר נבע כתוצאה מהגשת התביעה ואם מסיבות אחרות.

ח.ביום 24.6.2013 התקשרה התובעת לעו"ד שילנסקי ושוחחה עמה על תוצאות המכרז. התובעת הקליטה שיחה זו וצירפה את ההקלטה עם תמלול השיחה לתצהירה המשלים.

ט.ביום 9.7.2013 הגישה התובעת לנציב שירות המדינה השגה על החלטת ועדת הבוחנים (להלן: "הוועדה") בהתאם לנסמן 11.492 לתקנון שירות המדינה (להלן: "תקשי"ר").

י.ביום 24.12.2013 החליט נציב שירות המדינה (להלן גם: "הנציב") לדחות את השגת התובעת (להלן גם: "החלטת הנציב").