סגנון סוכנות לביטוח (1992) בע"מ נ' דוד אלמקייס

לפני תביעתה של חברת סגנון סוכנות לביטוח (1992) בע"מ (להלן גם: "המעסיק" או "סגנון") כנגד מר אלמקייס דוד, עובד לשעבר שלה (להלן גם: "העובד"), לפיצוי בגין "גזל לקוחות" ופיצוי בגין "הפרת אמון".

העובד מצידו הגיש "תביעה שכנגד" לתשלום "הפרשי פיצויי פיטורים", "תמורת הודעה מוקדמת", "יתרת דמי הבראה", "הפרש עמלות", "הפרשי שכר מינימום", "פדיון חופשה", "הפרשות לפנסיית חובה בלבד", גמול שעות נוספות", פיצוי בגין "פיטורים שלא כדין", צו עשה המחייב את המעביד "להעביר את תיק הלקוחות הרשום בחברת הביטוח" משמה של סגנון לשמו של העובד, ו"פיצוי על ניהול מו"מ שלא בתום לב".

תביעת המעסיק:

סוד מסחרי-רשימת לקוחות:

סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, קובע:

"(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.

(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:

(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;

(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;

(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.

(ג) גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לענין סעיף קטן זה, "הנדסה חוזרת" - פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר.