סע"ש 13776-07-14

1.לפני בקשת הנתבעת להורות על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. טוענת הנתבעת כי מקום מושבה של הנתבעת הוא באופקים, התובע מתגורר ביישוב שגב שלום ומרבית העבודה בוצעה באזור הדרום בתחום השיפוט של בית הדין האזורי לעובדה בבאר שבע. בבקשה פורטה הנתבעת כמה ימים עבד התובע באזור הדרום בכל חודש.

2.התובע מתנגד להעברת הדיון כמבוקש. לטענתו היה נהג, ועבודתו התבצעה באזורים שונים לרבות בירושלים. בתצהיר שצורף לתגובתו ציין את מספר הימים שבהם עבד באזור ירושלים בכל חודש.

3.תקנה 3 (א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ה - 1991, קובעת כי:

”מקום השיפוט

בתובענה כאמור בסעיף 24 (א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;“

משנקבעה הסמכות המקומית ע"י המחוקק, אין בעלי הדין רשאים לסטות ממנה או להתנות עליה (דב"ע לו/22-3 ניסני - חברת דיור לעולה בע"מ, לא פורסם). בפסק דין שניתן לאחרונה, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי-

"כללו של דבר: ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה" (ברע (ארצי) 41211/05/14 ישראל שיינברג ואח' נגד כנפי משק תור בע"מ ואח', ניתן ביום 30.6.14, ההדגשה הוספה- ד.פ.).

בענייננו, קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה היכן בוצעה עיקר עבודתו של התובע. מדובר בשאלה עובדתית שיש לבררה.

לפיכך יוחזר התיק לכב' השופטת בר"ג- הירשברג לבירור שאלת הסמכות המקומית בתיק זה.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ה, 23 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.