סע"ש 1373-02-15

בפניי בקשת הנתבעים(והתובעים שכנגד), בקשה מ-31.8.16, להעדתו של הנתבע 2 ("הנתבע") באמצעות שימוש בתוכנת סקייפ ומתורגמן.

משההליך קבוע ליום ה' הקרוב, נפרט טענות הצדדים בתמצית והחלטתי תנתן ב"קציר האומר".

טוענים המבקשים כי הנתבע בן 96 שנה, מתגורר דרך קבע בקנדה והשפה השגורה בפיו היא אנגלית.עקב בעיות בריאות וארועים בשנה האחרונה, הודיע לו רופאו שלא לטוס בשלב זה (תצהירו, המאומת ע"י קונסול ישראל במונטריאול, ואישור רופאו צורפו).

בהתאם, הנתבע יהיה מוכן בביתו עם מחשב ותוכנת סקייפ(על אף השעה המאוחרת בקנדה) וכך גם הנתבע 3 יתייצב לדיון – באופן שיתאפשר לביה"ד ולנתבע לראות ולשמוע אלה את אלה.

כך גם יוזמן(ע"י הנתבעים) מתורגמן לדיון, שיתרגם לנתבע השאלות ואת תשובותיו.

המשיבים בתגובתם (המצרפת 7 עמודי תצהיר של מר אפי עינב), טוענים כי דין הבקשה להדחות על הסף, משהוגשה ללא תצהיר כדין(משצורף תצהיר שלא בשפה העברית וכך אף הנספחים), כמתחייב וכפי שנפסק באינספור הליכים, כש"חוסר תום הלב בהתנהלות 'המבקש' ... הממשיך ועושה ככל העולה על דעתו ועושה דין לעצמו(לשון נקיה)", מקבל משנה תוקף לאור החלטה שיפוטית בהליך אחר(נספח א' לתגובה). מוסיפים המבקשים וטוענים ביחס לתצהיר ע.ר. של המבקש – ומפאת שאין הדבר נצרך קא – לא מצאנו לפרט הנטען.

נטען כי אין טעם ראוי אחד להעתר לבקשה [הבקשה הוגשה בחוסר תום לב,מוכחת כערמומית, אינה מגלה סיבה טובה(לאור עסקיו ולנופש אליו הוא יוצא, הוא טס ברחבי ארה"ב; הגדיר עצמו "אני גדול מעזריאלי"), יש לפרוס תשתית מוצדקת וברורה ונתמכת בראיות ובתצהיר למצב בריאותו[ – ובלא לפגוע בטענות דלעיל לאי קבילות ה'ניירת' שצורפה לבקשה – לא הוגשה ראייה ממשית, מדוע אינו יכול לטוס "ואולי זהו טעם זמני חולף?"

מדוע המתין כשנה לפחות עד ימים טרם הדיון ו"בתכנון קפדני מראש (ואי אפשר להסביר זאת אחרת)" הפתיע את ביה"ד והמשיבים, בחות"ל מובהק, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם הדיוניות של המשיבים, משאינם יכולים לאמת הטענה, כשהמשיב 'שכח, לציין כי הוא שהודה והצהיר כי בכל שנה בחגים הוא מגיע לישראל, כשברור שכשחתם על ע.ר. "ידע על מצבו" ולא טען בענין.כיצד לא טרח להזמין טיסה מבעוד מועד ולא ביקש לזמן מתורגמן, מבעוד מועד?; כיצד לא הגיש בקשתו מיד אחרי שהגיש התביעה שכנגד?; כשגם בבקשה לזימון עדים נתבקש זימונו וביה"ד החליט כי חזקה שיתייצב. המשיב "מצפצף" על צו שיפוטי ואף לא ביקש דחיית הדיון.

להליך היוועדות מרחוק קיימים חסרונות רבים, כשהמבקש לא פירט מה החשיבות והרלוונטיות של עדותו, כשבראשית תצהירו טען כי אינו זוכר /אינו יודע ולכאורה – "משקל עדותו הוא אפס". יש למבקש יכולת להגיע, אם לא לדיון זה – לדיון אחר שיקבע.

אין ביה"ד, ודאי לא המשיבים, יכולים להערך ב-3 ימים לסידורים הנדרשים, כשיש צורך בהתרשמות ישירה ובלתי אמצעית, ואי התייצבותו יפגע בקיומו של הליך הוגן וראוי.

"כמה חבל שהמבקש שכח לגלות לביה"ד שהינו מנהל בכיר ופעיל ביותר.....וכי הוא נוהג לטוס, כך גם כיום, כבשגרה ברחבי העולם... אף שיעור סכום התביעה שכנגדמחזק טענות המשיבים....תפגע זכותם להציג טיעוניהם ולחשוף האמת,דוקא בשל אי אמירת האמת של העד, היתממותו והגשת תביעה בסדר גודל של מיליוני שקלים, לא ראוי שיתן עדות כשהוא יושב בנוח במשרדו....".

לביה"ד אין פיקוח ואינו יכול לדעת שמאן דהוא לא לוחש על אוזנו של העד את התשובות או מציג בפניו מסמכים. לא ניתן יהיה להציג לו מסמכים ולא לקבל תרשומות ממנו.

"מדובר בלשון נקייה במעשה פסול לא ברור הגובל בהטעיה והמשיב שומר על כל טענותיו וזכיותיו בעניין זה"(כך במקור). כך היה גם בהליך בבימ"ש בראשל"צ וכך כיום בבימ"ש בפ"ת – וכעת באופן עיקבי ושיטתי.

"ברור שאם תידחה הבקשה המבקש יתייצב לדיון".

כן עתרו להוצאות.