סע"ש 13651-11-15

ביום 5.11.15, הגיש התובע תביעתו בגין אי תשלום הפרשי מענק פרישה על פי הסכם פרישה שנחתם בין הצדדים.

ביום 31.1.16, הגישה הנתבעת כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד.

ביום 5.5.16, הגיש התובע כתב הגנה שכנגד.

ביום 6.9.16, התקיים דיון בתיק. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכמה כי ב"כ התובע תפנה לגורם מקצועי על מנת לבדוק אילו התובע היה פורש לפנסיה על פי הסכם הפנסיה הקיבוצי, האם היה מקבל סכומים גבוהים מהסכומים שקיבל על פי הסכם הפנסיה האישי. כן סוכם, כי במידה והתוצאה תהיה שהתובע אינו זכאי להפרש, הוא יגיש בקשה לדחיית התביעה והצדדים יגישו סיכומים לעניין ההוצאות בלבד.

ביום 22.12.16, הוגשה בקשת התובע לדחיית התביעה וזאת לאחר בדיקה שביצע. לעניין ההוצאות, התובע מבקש שדחיית התביעה תהיה ללא צו להוצאות וזאת מאחר ולגרסתו פנה לנתבעת וביקש לקבל תחשיבים עובר להגשת התביעה. לגרסת התובע, גם אם נמסר לו על תוצאות התחשיב, לא נמסר לו העתק מהתחשיב כדי שיוכל לבדוק אותו.

כן, הוסיף התובע, כי אילו היו נמסרים בידיו התחשיבים במועד, סביר היה כי כלל לא היה מגיש את התביעה.

ביום 15.1.17 הוגשה תגובת הנתבעת. הנתבעת אינה מתנגדת לדחיית התביעה, אך סבורה שיש לפסוק הוצאות שכן לאחר שהתובע פנה לנתבעת לעניין זכאותו להפרש מענק, יצרה איתו קשר מנהלת מחלקת השכר בנתבעת והציגה בפניו תחשיב לפיו קיבל סכומים גבוהים מהסכומים להם היה זכאי לו היה פורש לפי ההסכם הקיבוצי. נציגת הנתבעת אף הזמינה את התובע לפנות אליה עם שאלות במידה ויהיו.

הנתבעת מוסיפה, כי התחשיבים צורפו לכתב ההגנה ומכאן שהתובע ניהל תביעת סרק ויש לחייבו בהוצאות.

ביום 13.2.17, התקבלה תגובת ב"כ התובע, כי התחשיבים הוצגו לראשונה רק בכתב ההגנה וכי תגובות הנתבעת לתובע היו לקוניות.

מכל המפורט לעיל – התביעה נדחית.

באשר להוצאות – התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ₪.

הנני סבורה כי יש מקום לפסוק הוצאות בתיק זה, שכן מעבר לטענות שנטענו על ידי הנתבעת לענין ההסברים שניתנו לתובע לגבי סיכויי תביעתו – הרי שהיה על התובע לפנות לגורם מקצועי בטרם הגיש תביעתו ולערוך בדיקה בענין סיכויי תביעתו. אילו התובע היה מבצע את הבדיקה לפני הגשת התביעה, ולא לאחר הדיון שהתקיים, מן הסתם לא היה מגיש תביעתו ולנתבעת לא היו נגרמים הוצאות.