סע"ש 13629-01-16

1.בפני בקשת התובעת לעיון חוזר בהחלטתי מיום 26.8.2016 במסגרתה נדחתה בקשת התובעת לגילוי מסמכים ספציפי והיא חויבה בתשלום הוצאות בסך של 1,500 ₪ לטובת הנתבע.

2.אקדים ואומר, כי התובעת לא הצביעה בבקשתה ל"עיון חוזר" בהחלטתי הנזכרת, על שינוי כלשהוא בנסיבות שהביאו אותי ליתן את החלטתי. בהקשר זה אני מפנה לע"א 6240/15 אורי לונטר – רו"ח זנדר פנחס ז"ל (2016) בו נקבע בענין זה כך:

"החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע הינה החלטת ביניים, ולפיכך היא איננה יוצרת מעשה בית-דין. לפיכך, ניתן לחזור ולעיין בה, ובאם קיימת הצדקה לכך – אף לשנותה, וזאת יעשה, למשל, באם חל שינוי בנסיבות מאז מתן ההחלטה הקודמת (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1113 (מהדורה שתיים עשרה, 2015) (להלן: גורן); רע"א 8205/08 מצלח נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (12.11.2008). עיינו עוד: בקשה לעיון חוזר ב-ע"א 7127/14 טסלר נ' תוגלילי נכסים בע"מ [פורסם בנבו] (‏02.02.2016) (להלן: עניין טסלר)). עם זאת, בקשה לעיון חוזר לא תענה כעניין שבשגרה, ובית המשפט יעיין בהחלטת ביניים שנתן ללא שחל שינוי בנסיבות מעת מתן ההחלטה הראשונה – רק במקרים חריגים ביותר. לפיכך, גם נטל ההוכחה כי יש לשנות מן ההחלטה שניתנה – מוטל על מבקש העיון החוזר, ועליו להוכיח כי מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת".

(הדגשה שלי – י.ז.ג)

3.לכאורה, די בכך שלא הוצגו טעמים מיוחדים, עובדות חדשות או נסיבות מיוחדות, כדי לדחות את בקשת התובעת לעיון חוזר.

4.אולם, אף לגופה, דינה של הבקשה לעיון חוזר להדחות. אסביר. בבקשתה של התובעת לגילוי מסמכים ספציפי פורטה רשימת המסמכים את עיונם וגילוים ביקשה. הבקשה, שאחזה עמוד אחד, לא הציגה כל הסבר לבקשת התובעת לקבלת כל או חלק מן המסמכים הנזכרים. נימוקי הבקשה התמצו בטענה כי "המסמכים המבוקשים רלוונטים לבירור המחלוקת ולהוכחת טענותיה" (ר' סעיף 5 לבקשה) וכי "הליכי הגילוי והעיון במסמכים נועדו לסלול את הדרך לקיומו של הליך המתברר ב"קלפים פתוחים" באופן שתואם את ייעודו של ההליך להגיע לחקר האמת" (ר' סעיף 6 לבקשה).

5.בהחלטתי מיום 26.8.2016 בחנתי את רלוונטיות המסמכים שהתבקשו על ידי התובעת, תוך נסיון לעמוד על הסיבות בשלן היא עומדת על קבלתם מתוך האמור בכתב התביעה וזאת, כאמור, בשל היותה של הבקשה חפה מכל הסבר או נימוק. במסגרת בקשתה לעיון חוזר העלתה התובעת, לראשונה, נימוקים לבקשתה לגילוים של כל אחד ואחד מן המסמכים אותם ביקשה כי אורה לנתבע לגלות כאמור בבקשתה הראשונית.

6.אתייחס, איפוא בקצרה, לטענות התובעת בבקשתה לעיון חוזר.

7.טוענת התובעת, כי על אף שהנתבע טען, כי עותק ממודעת פרסום המשרה אליה גויסה אינו בחזקתו, סבורה היא, כי "זכותה עפ"י חוק לדרוש מסמך אשר היא סבורה שהוא רלוונטי" (ר' סעיף 5 לבקשה לעיון חוזר). בהחלטתי מיום 26.8.2016 התייחסתי לכך, שחובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין וכי "אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות וודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס טענתו או הגנתו" (ר' רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – אייזנברג (פ"ד ס(3) 264 (2005); סעיפים 11-9 להחלטתי).