חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

סע"ש 13568-03-13 גרנות נ' חברת הגיחון בע"מ

: | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
13568-03-13
6.8.2015
בפני השופטת:
שרה ברוינר ישרזדה

- נגד -
תובע:
ברוך גרנות
עו"ד נירית זמיר לוין
נתבעת:
חברת הגיחון בע"מ
עו"ד אביב ברנט
פסק דין
 

 

עניינו של פסק דין זה הוא אופן חישוב פדיון ימי מחלה שלא נוצלו (להלן: הפיצוי) על ידי התובע בעבודתו אצל הנתבעת (ואצלה קודמתה- עיריית ירושלים).

 

רקע נדרש להבנת המחלוקות שבין הצדדים

  1. התובע, שהסתייע בתחילה במר פנחס כהן (גיסו), טען בכתב התביעה כי תחשיב הפיצוי כפי שנערך על ידי הנתבעת לא היה נכון וכי זכאי להפרשי תשלום בסך 84,150 ₪ בגין ימי מחלה שלא נוצלו. לטענתו של התובע , הוא פנה לקבל פירוט ניצול ימי מחלה שלו לתקופות שונות ,אך נמסר לו שזה אינו. לפיכך ערך תחשיבי הממוצע ביחס לשנים אלה בהתאם להסכמים החלים. מתוך החישוב שערך התובע בתביעתו, ניתן לראות כי הוא התבסס על הנחה כי סך כל ימי המחלה השנתיים שיכול היה התובע לצבור היה 30 יום לשנה בכל תקופת עבודתו. בהמשך קבע ממוצע ניצול ימי מחלה של 13.3% מהמכסה וערך תחשיב בהתאם.

  2. בכתב התביעה נטען גם לזכאות להפרשי פדיון חופשה. תביעה זו נזנחה לחלוטין כעולה מרשימת המוסכמות והפלוגתאות שגובשה על ידי בית הדין (כב' השופטת שטיין- אשר ניהלה את ההליך בשלבים שקודם להגשת הסכומים) ומסיכומי הצדדים. משכך לא תידון להלן.

  3. בכתב הגנתה פרטה הנתבעת את אופן החישוב שערכה וטענה כי על פיו שילמה כל הנדרש ואף ביתר (זקפה לזכות התובע פיצוי בגובה כ12 ימי מחלה נוספים). על פי תחשיב הנתבעת, החל משנת 1994 (עם המעבר לשבוע עבודה מקוצר)- סך ימי המחלה הנצברים לעובד בשנה הוא 25 ימים בלבד. בהתאם לכך נערך תחשיבה. עוד פרטה הנתבעת בתחשיבה את ממוצע ניצול ימי המחלה כפי שחילצה אותו מתוך נתוני התקופה הראשונה שבה התנהל רישום ניצול ימי מחלה.

  4. ביזמת בית הדין נערכה פגישה בין נציגי התובע ונציגי הנתבעת (פרוטוקול הפגישה צורף כנספח א' להודעת הנתבעת מיום 17.11.13) במהלך הפגישה הובהר כי למעשה המחלוקת בדבר מספר ימי הצבירה של דמי מחלה לשנה נעלמה שכן התובע הודה כי החל מה-1.1.1994 עם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, סה"כ נצברו 25 ימי מחלה לשנה. (ב"כ התובע מניחה כי כך הוא המצב גם בחישוביה שבסכומיה –ר' סעיף 12 שם)

  5. בהחלטה מיום 20.6.14 נקבעה רשימת המוסכמות והפלוגתאות. הרשימה כללה פלוגתאות כדלקמן:

    א. באיזה אופן יש לחשב את מספר ימי המחלה להם זכאי התובע בגין תקופות בהן לא נערך רישום של ניצול ימי מחלה?

    ב. מהי יתרת ימי המחלה שנצברה לזכות התובע החל משנת 2004?

    ג. האם התובע זכאי היה לקבל 30 ימי מחלה בשנה, בהתאם לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, כטענתו, או שמא זכאי היה לקבל 25 ימי מחלה בשנה, בהתאם לכללים החלים על עובדי עיריית ירושלים, כטענת הנתבעת?

  6. הצדדים הסכימו כי נוכח העדר מחלוקות עובדתיות יוכרע בתיק זה על דרך הגשת סכומים בלבד וכך נעשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>