סע"ש 13491-12-12 אביטל נ' מדינת ישראל משרד התיירות ואח'

השאלה שהובאה לפתחנו הינה – האם התובע זכאי לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות בעבור תקופת העסקתו כנהג של שר, אם לאו.

התובע הועסק כנהג במשרד התיירות החל מיום 1.6.09 ועד ליום 30.9.11.

בתקופה הראשונה לעבודתו, שהחלה ביום 1.6.09 והסתיימה ביום 30.9.09, הועסק התובע במשרה מלאה "כנהג לשכה" במשרד התיירות על פי דירוג דרגה. במהלך תקופה זו התובע העביר כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה לעבודה וקיבל שכר בהתאם לשעות עבודתו לחוזה העסקתו, לדירוגו ולדרגתו כמקובל בנתבעות.

שכר היסוד המשולב של התובע כנהג לשכה היה 2,415.76 ש"ח. בנוסף לכך שולמו לתובע תוספות קבועות בסך של 1,620 ש"ח. ערך שעת עבודה של התובע היה 22.44 ש"ח בדירוג מנהלי 001 של עובדי מדינה בדרגה 190 (ראה נספח ד' לכתב התביעה – תלושי השכר של התובע).

יצוין כי מתכונת ההעסקה של נהג לשכה במשרה מלאה אינה קיימת עוד במשרדים הממשלתיים אלא רק זו של נהג לשכה המועסק במשרה חלקית.

בתקופה השניה ועל פי בקשתו של התובע, החל מחודש 10/09 ועד לתום תקופת העסקתו בסוף חודש ספטמבר 2011 הועסק התובע כנהג שר אישי של שר התיירות דאז.

בהתאם לכך, חתם התובע ביום 2.6.09 על "הסכם שכר גלובלי" שכותרתו "חוזה מיוחד להעסקת עובד- נהג שר" (להלן – ההסכם) כאשר שכר היסוד הגלובלי עם תחילת העסקתו על פי הסכם זה עמד על סך של 10,290.46 ₪. בסעיף 4 להסכם נקבע כי משכורתו הכוללת של התובע תעמוד על סך של 10,290.46 ש"ח לחודש וכי סכום זה ממצה את כל הזכויות לשכר וכי לתובע לא תהיינה זכויות נוספות ממקור כלשהו שלא פורטו במפורש בהסכם. בהמשך הועלה שכרו של התובע מספר פעמים.