זמירה לוביץ נ' פנסיון בית גלבוע

הקדמה

התובעת עבדה כמטפלת בקשישים אצל הנתבעת במשך כ-18 שנים, עד לפיטוריה ביום 14.8.13. אין חולק שמדובר בעובדת מסורה ואהובה על כולם שעשתה עבודתה נאמנה וראתה במקום עבודתה בית שני. אלא שבין הצדדים התגלעה מחלוקת מרכזית בקשר למתכונת והיקף העסקתה, וכפועל יוצא גם לזכויות שמגיעות לה כעובדת.

התובעת טענה כי היא זכאית לתשלום שכר בגין החודש האחרון לעבודתה; תשלום גמול בעבור עבודה בשעות נוספות ועבודה בלילות ובשבתות; השלמת פיצויי פיטורים; פדיון ימי חופשה; הפרשי תגמולים; תשלום חוב פרמיות לקרן הפנסיה; ופיצויי הלנת שכר. להלן אדון בטענות התובעת אחת לאחת:

תשלום שכר בגין חודש אוגוסט 2013

1. לטענת התובעת, לא שולם לה שכר בגין 14 ימי עבודתה האחרונים בחודש אוגוסט 2013, בסך 2,125 ₪. אכן, לא הייתה מחלוקת על כך שבמשכורת אוגוסט 2013 קיבלה התובעת תשלום עבור דמי הבראה בלבד. עם זאת, הנתבעת טענה מנגד ששכר התובעת עבור חודש אוגוסט שולם לה בחודש ספטמבר 2013.

2. עוד טענה הנתבעת כי היא שילמה לתובעת שכר ביתר בסך 4,000 ₪ וכי היא זכאית להחזר בסך 1,875 ₪. לתמיכה בטענתה, צירפה הנתבעת טופסי ניכויים פנימיים, שהונפקו ע"י הנה"ח של הנתבעת, כנספח א' לכתב ההגנה מטעמה. בהקשר זה גם נשאלה התובעת, בחקירתה הנגדית, האם היא קיבלה תשלום כלשהו מהנתבעת בחודש ספטמבר 2013 ולשאלה זו היא השיבה כי אין היא יודעת כיוון שהיא איננה עוקבת אחר חשבון העו"ש שלה (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 24.1.16).

3. כדי להסיר את הספק בנוגע לביצוע התשלום שבמחלוקת התיר ביה"ד לנתבעת, בבחלטה מיום 24.1.16, להגיש מסמכים המעידים על תשלום מלוא משכורתה של התובעת עבור חודש אוגוסט 2013. דא עקא שהנתבעת לא המציאה מסמכים המלמדים על העברה הסכום הנטען לתובעת.

4. אשר לטופסי הניכויים שצורפו הרי ככל שאסתמך על האמור בהם יהיה עלי לקבוע כי לצד כך שהתובעת קיבלה שכר בסך 4,000 ₪ היא גם עבדה במתכונת מלאה בחודש אוגוסט 2013, 22 ימים, 8 שעות ביום, במשך 6 שעות ביום בחודש ספטמבר וכן בחודש אוקטובר באותה שנה, למרות שאין מחלוקת על כך שהיא סיימה את עבודתה בחודש אוגוסט 2013.

5. אי לכך נראה כי חלו שיבושים ברישום השכר ששולם לתובעת בחודשים שלקראת סיום עבודתה ומשכך לא ניתן להסתמך על הרשום בתלושי השכר המתייחסים לחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2013.

6. אף העובדה שהנתבעת לא שמה לב לטעות לכאורה בתשלום שכרה של התובעת ביתר (כך לטענתה) וזאת, עד להגשת התביעה יש בה כדי לתמוך בגרסת התובעת. מחומר הראיות מתבקשת אפוא המסקנה כי לא שולם לתובעת סכום כלשהו בגין עבודתה בחודש אוגוסט 2013.

7. לפיכך, הריני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעת את שכרה בגין חודש אוגוסט 2013 בסך 2,125 ₪.