סע"ש 13097-09-14 מועלם נ' סימון ואח'

בפני בקשה מטעם הנתבע 2 [להלן: "קיבוץ עינת" או "הקיבוץ] למחיקת התביעה שהוגשה נגדו על הסף. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי לדחות את הבקשה והכל כפי שיפורט להן.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. התובע מר עמית מועלם [להלן: "עמית"] עוסק בהפעלת חוגי ג'ודו וקייטנות לילדים במקומות שונים בארץ, ובכלל זה הפעיל חוג ג'ודו בקיבוץ עינת, במבנה שהועמד לשימושו על ידי הקיבוץ.

2. הנתבע 1 מר ארד סימון [להלן" סימון] היה עובד של עמית והדריך מטעמו בחוג ג'ודו בקיבוץ עינת.

3. לקראת שנת הפעילות תשע"ה החליט הקיבוץ להפסיק את ההתקשרות עם עמית, ולהתקשר עם סימון על מנת שיפעיל בקיבוץ את חוג הג'ודו.

4. השתלשות העניינים דלעיל עומדת ברקע להליך דנן, במסגרתו נתבעו סעדים שונים כנגד סימון וכן כנגד הקיבוץ. בכל הנוגע לתביעה כנגד הקיבוץ טוען מועלם כי עומדת לו זכות לפיצוי לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין, באשר לטענתו, הקיבוץ ביודעין ובלא צידוק מספיק גרם לסימון להפר את חוזה העבודה שנכרת בינו לבין מועלם.

5. הקיבוץ ביקש למחוק את התביעה שהוגשה נגדו על הסף מן הטעם של העדר סמכות עניינית, העדר יריבות והעדר עילה.

6. בשלב זה של הדיון, על אף הספק הקיים בנסיבות העניין בדבר היכולת של התובע להוכיח קיומה של עילת תביעה בנזיקין כנגד הקיבוץ, לא מצאתי להורות על סילוק התביעה על הסף.

7. ראשית יש לציין כי לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בתובענה לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין על אף שהקיבוץ איננו צד לחוזה העבודה, וזאת לפי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 הקובע כדלקמן:

   24.(א)לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

   (1)בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];