סע"ש 12880-11-14, 12894-11-14 מורגנוסר נ' עמותת נאות נתן צבי רמות ואח'

לפניי בקשת נתבע 2 (להלן: "מר גבאי") לסלק את התביעה כנגדו על הסף, ותגובת התובע המתנגד לה.

מר גבאי טוען כי התביעה נסמכת על הסכם בכתב עם צד ג' שאין הוא חתום עליו אלא הנתבעת 1 בלבד. בכלל זה טען מר גבאי כי הוא התנגד לתוכן ההסכם ולהתחייבות אישית מצידו.

משכך סבור מר גבאי כי יש לסלק התביעה כנגדו על הסף בהיעדר עילה ויריבות כנגדו וכן מהטעם שהתביעה קנטרנית וטרדנית.

לגרסת התובע, טענת מר גבאי - שלפיה אינו חתום על ההסכם - אין בה כדי לשלול את האפשרות שהוא צד להסכם. התובע גורס כי בינו לבין מר גבאי כן נכרת הסכם עבודה. ועל כן סבור התובע כי טענות אלו של הצדדים מקומן להתברר בפני בית הדין, תוך הצגת ראויותיהם, וכי סילוק התביעה על הסף עלול לגרום לו עוול חמור.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי אין להיעתר לבקשה.

הלכה היא כי סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר (ראה: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א-יפו, פ"ד מ(2) 668, 671; דב"ע מז/1- 3 הסתדרות מדיצינית הדסה - רון ורדי, פד"ע יט 63; דב"ע מז/ 15-3 יצחק אפנר - מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כ(2) 242; דב"ע נא/195-3 תוכנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל, פד"ע כג 275; דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים בע"מ - אברהם חלפון, פד"ע כב 518).

מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה, ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף (ראה בר"ע 1202/02 דניאלה אייזנברג נ' אור קוואל עבודה ארצי, כרך לג (73), 32).

עוד נפסק כי בבית הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ועדיף בירור לגופו של עניין (דב"ע מד/129-3 פרחיה אשר נ' מדינת ישראל פד"ע טז 375). מחיקה על הסף הוא צעד קיצוני, ולכן "בית המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג איפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף" (ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד פ"ד נה (5), 826; ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג (3) 124).