סע"ש 12498-10-14

1.לפניי בקשת התובע לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

2.המסמכים שגילויים מבוקש הם:

א.דו"ח שנתי, שומת המס ודו"ח רווח והפסד של הנתבע 1 לשנת 2012 וכן כל מסמך המראה כיצד נרשם ודווח הסך של 220,000 ₪ שקיבל הנתבע 1 מהתובע.

ב.דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2013 של הנתבעת 2 ודו"ח שנתי/שומת מס לשנת 2013 של הנתבע 1.

ג.כל חומר הנהלת חשבונות (ספרי חשבונות והשכר לרבות טופסי י"א וכל מסמכי תיעוד הפנים ותיעוד החוץ) של הנתבעים החל מחודש נובמבר 2012 ועד לסוף 2014.

ד.דפי חשבונות הבנק הפרטיים של הנתבע 1 ובת זוגתו החל מחודש דצמבר 2012 ועד לחודש יוני 2014.

3.לטענת התובע, המסמכים המבוקשים נחוצים על מנת לברר את שכרו, זאת לנוכח העובדה לפי הסכם העבודה בין הצדדים הוא היה זכאי לשכר המבוסס גם על 40% מהרווחים. לטענתו, ברגע שדרך קביעת שכרו או חלק ממנו היא פונקציה של רווחי העסק, אזי העובד זכאי לבדוק כל מסמך המשפיע על קביעת רווחי העסק, היינו כל חומר הנה"ח של העסק והדוחות הכספיים.

התובע מוסיף כי אפילו אם התובע היה שותף אמיתי בשותפות כטענת הנתבעים יש לו זכות יסודית לבדוק ולעיין בכל מסמכי העסק בו היה שותף, גם אם גילוי המסמכים יעשה בערכאה משפטית אחרת. עוד נטען כי התובע זכאי למסמכים המבוקשים על מנת להתגונן בפני התביעה שכנגד, במסגרתה הוא נתבע להחזר שכר שקיבל על חשבון רווחים עתידיים, כאשר בסופו של יום הנתבעת לא הרוויחה אלא הפסידה ולהשתתף ב- 40% מכלל ההפסדים מכח מעמדו כשותף בעסק. התובע מוסיף כי עד להקמת הנתבעת 2, הנתבע 1 ניהל את העסק באמצעות חשבונו הפרטי וכן כי הנתבע 1 וזוגתו עשו בכספי העסק בשלהם ועירבבו בין נכסי העק לנכסיהם הפרטיים.

עוד נטען כי גם השאלה כיצד נרשם הסכום בסך 220,000 ₪ ששילם התובע לנתבע 1 תמורת קבלתו על פי ההסכם כמנהל העסק היא רלוונטית ביותר לבירור התביעה ואף למיצוי זכויותיו למול שלטונות המס.

4.הנתבעים מתנגדים לבקשה, לטענתם, הבקשה מלמדת על כך שהתובע היה שותף של הנתבע 1 בניהול העסק של הנתבעת 2 ולא במעמד של עובד כטענתו. עוד נטען כי לצורך בירור שכר העבודה של התובע די בגילוי דוחות רווח והפסד של הנתבעת לשנים 2013 ו -2014 שצורפו לתגובה.יתר המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים ומטרתם מסע דיג פסול לצורך הגשת תביעה אחרת בנוגע ליחסי השותפות שהתקיימו בין הצדדים. דוחות כספיים לשנת 2012 אינם רלוונטיים לנוכח העובדה שהשותפות בין הצדדים החלה ביום 1.1.2013, וכך גם אין רלוונטיות לאופן רישום סכום ההשקעה של התובע על סך של 220,000 ₪. הדרישה לכל חומר הנהלת החשבונות של הנתבעים מחודש 11/2012 ועד לחודש 12/2014 היא דרישה גורפת ובלתי רלוונטית. עוד נטען כי הדרישה לגילוי דפי חשבון הבנק של הנתבע 1 ואשתו אינה רלוונטית לפלוגתאות בתיק ומהווה פגיעה אנושה בפרטיות.

הנתבעים מוסיפים כי אין בידם דוחות נוספים המבוקשים על ידי התובע בשל כך שהתובע איבד ו/או נטל עימו מסמכים רבים, שיקים, כסף מזומן שנטל לעצמו וכדומה, באופן שמקשה על הנתבעים לסיים הכנת מאזן מבוקר לרשוית המס.

5.בתשובה לתגובה התובע חוזר על טענותיו בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד והעדר קשר שותפות בין הצדדים. עוד נטען כי דו"ח רווח והפסד שאינו דו"ח מבוקר אינו יכול לשמש כראייה לרווחיות החברה והמדובר במסמך פנימי שהנתבעים יכולים לשנותו כאוות נפשם. לפיכך, רק גילוי של כל חומר הנהלת החשבונות של החברה יאפשר לו לאמת את ההוצאות שנרשמו בדו"ח ולוודא כי לא נכללו הוצאות פרטיות של הנתבע ואשתו, כך שניתן יהיה לבחון את זכאותו לשכר כפונקציה מהרווחים. כדי להוכיח את טענת התובע לגבי שכרו ולהפריך את טענות הנתבעים בתביעה שכנגד יש צורך בהכנת דו"ח רווח והפסד מצטבר עד למועד סיום העסקתו ביום 12.5.2014 ולא ניתן להסתפק בדוחות רווח והפסד שנתיים לשנים 2013 ו – 2014. התובע מכחיש מכל וכל את טענת הנתבעים בדבר גניבת מסמכים וחוזר על טענותיו בבקשה בדבר נחיצות המסמכים המבוקשים.