חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

סע"ש 12191-11-13 מנופלה נ' בן - בטחון (1989) בע"מ

: | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
12191-11-13
11.3.2015
בפני השופט:
סגן הנשיא שמואל טננבוים

- נגד -
מבקש :
אהרון מנופלה
 משיבה:
בן - בטחון (1989) בע"מ
החלטה

 

 

זוהי בקשה להוצאת ראיה שצורפה כנספח לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת ואשר לא גולתה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים.

 

רקע עובדתי

1.ביום 18.2.14 ניתנה החלטת בית הדין בדבר גילוי מסמכים כללי והדדי, עד ליום 20.2.14.

2.בהתאם לאותה החלטה הגישו הצדדים, כל אחד תצהיר גילוי מסמכים מטעמו.

3.תצהיר עדות ראשית מטעם התובע הוגש ביום 25.11.14.

4.ביום 17.2.15 התקבל תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת.לתצהיר זה צירפה הנתבעת כנספח " תמלול הקלטה בדבר שיחה שקיים המצהיר עם התובע ".

5.לטענת התובע, לתמליל זה אין כל זכר בתצהיר גילוי המסמכים הכללי עליו חתם אותו מצהיר. ברור כי סמנכ"ל הנתבעת ידע בעת חתימתו על תצהיר גילוי המסמכים כי מצויה ברשותו הקלטה של שיחה בינו לבין התובע. מאחר ואין מדובר בראיה "שהגיעה לידיו מאוחר יותר", יש להורות על הוצאת הראיה מתיק בית הדין.

6.עוד מוסיף התובע כי לתמלול לא צורף תקליטור ו/או קובץ קולי ממנו הופק לכאורה וזאת בניגוד לדיני הראיות.

7.בתגובה טוענת הנתבעת כי בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה נכתב במפורש כי "הנתבעת שומרת לעצמה את הזכות לצרף כל מסמך ו/או כל ראיה אשר יגיעו לחזקתה במועד מאוחר יותר". יתר על כן בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 4.11.14 לאחר מועד חתימת תצהיר גילוי המסמכים, הצהיר מר אלון בולדו לפרוטוקול ביה"ד כי "הצענו לו מקומות עבודה חלופיים ויש לי דיסק שבו הוא מוקלט " ( עמ' 2 לפרוט' ש' 1 ).

8.בנסיבות הנ"ל, הרי שהמשיבה הצהירה בפני בית הדין הנכבד ובמעמד הדיון כי יש ברשותה הקלטה של התובע וזאת בהדמנות הראשונה לאחר שהגיע הדיסק לחזקתה ובטרם שלב ההוכחות. המשיבה מציינת כי מר בולדו אמנם הקליט את השיחה בינו לבין התובע, אך לא איתר אותה במכשיר הטלפון שלו וכאשר ההקלטה אותרה, מיד נשמרה והועברה לתמלול לצורך הגשתה כראיה ועל כך הצהיר בפני בית הדין התובע וב"כ התובע.

9. המשיבה מוסיפה כי אין כל מניעה לצרף את התקליטור ממנו הופק התמלול ולפיכך אין לקבל את בקשתו של התובע.

 

 

המסגרת המשפטית

10.תקנה 46 (א) לתקנות מסמיכה את בית הדין ליתן צו לגילוי או לעיון במסמכים "אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". גם תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקסד"א), כוללת הוראות המסמיכות את בית המשפט להורות על גילוי ועיון במסמכים ואף לדחותם למועד אחר שיקבע.

תקנה 46 (ד) לתקנות קובעת כי בעל דין שלא קיים צו לגילוי ועיון "רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>