סע"ש 12077-03-14 , דורית רודן נ' עיריית רעננה ואח'

בפנינו בקשת התובעת (מיום 22/8/2016) להוספת אסמכתא.

ואלו נימוקי הבקשה- מבוקש לקבל כאסמכתא את פסה"ד שניתן בתיק סע"ש 3425/02/14 וינשטוק חיותה ואח' נ' מדינת ישראל (מיום 28/7/2016); חלק ניכר מהסוגיות בהליך זה ובאסמכתא משותפות לשני התיקים; המדינה היא בעלת דין בשני התיקים ואף שניים מהעדים זהים; פסה"ד נחוץ על מנת שבפני ביה"ד תהיה התמונה המלאה; פסה"ד ניתן לאחר שהוגשו סיכומי התובעת בתיק ולכן לא ניתן היה להתייחס אליו; אין בצירוף פסה"ד משום הסכמת התובעת לאשר נקבע בו ואין בו משום ויתור או הודאה.

ביום 13/9/2016 הוגשה תגובה מטעם הנתבעת 2 (המדינה) ובה פירטה המדינה את ההליכים הקודמים וכן את טענותיה שם והוסיפה כי פסה"ד עניינו בצורת העסקה שונה והכל כמפורט בתגובה להוספת ראיה שהגישה ביום 23/11/2015; בלי שיהיה בכך לגרוע מטענות המדינה ובלי שיהיה בכך משום הבעת עמדה בשאלת הרלוונטיות, הרי משעסקינן בבקשה לצירוף אסמכתא, מותירה המדינה לשיקול דעת בית הדין.

ביום 15/9/2016 הגישה הנתבעת 1 (העירייה) את תגובתה ובה נטען כי לאחר עיון בתגובת הנתבעת 2 היא מצטרפת אליה.

לאחר שבחנו טענות הצדדים הרינו קובעים כדלקמן:  

הבקשה היא לצירוף אסמכתא בלבד (להבדיל מראיה) ולכן לא מצאנו מניעה לצירופה להליך דנן.

ככלל רשאית היתה התובעת להפנות לפסה"ד בסיכומיה אלא שבנסיבות העניין, לטענתה, משניתן פסה"ד לאחר שהוגשו סיכומיה, הוגשה הבקשה עתה.

לכך נוסיף כי להליך שבפנינו צורפו פרוטוקול ביה"ד ותצהירים שהוגשו על ידי העדים בהליך בו ניתן פסה"ד שצירופו מבוקש עתה כאסמכתא. לפיכך יכול ותהיה לו רלוונטיות ולו מטעם זה, בבחינת היריעה כולה.

כך קובעים אנו בלי לקבוע מסמרות במחלוקות המתבררות בהליך שבפנינו (לרבות ביחס לצורת העסקה) או לעניין המשקל שיש לייחס למה מהראיות או לאסמכתא המצורפות.

אין צו להוצאות.

סיכומי הנתבעות עד ליום 1.12.16.