סע"ש 12073-10-15 יהודית פסטרנק נ' קרן קיימת לישראל בעמ

לפנינו בקשת המבקשת לצו מניעה ארעי וזמני לפיו תבוטל ישיבת השימוע לפני פיטורים שנועדה להתקיים ביום 11.10.15 ולהורות למשיבה שלא לקבוע כל מועד אחר לישיבת השימוע לפני פיטורין, זאת עד להכרעה בתביעתה של המבקשת בתיק סע"ש 4395-09-15.

לאחר שעיינו בבקשה החלטנו לדחותה, ולהלן נימוקינו:

ככלל, בתי הדין אינם נוהגים למנוע הליכי שימוע, גם במקרים בהם מועלות טענות בדבר קיומם של פגמים בהליך ההזמנה לשימוע עצמו, וזאת מאחר שבדרך כלל מדובר בבקשה מוקדמת ואי ההתערבות בהליך אינה צפויה לגרום לנזק בלתי הפיך, שכן העובד יכול להעלות בשימוע גם את טענותיו נגד הליך השימוע עצמו, ואם יעשה כן, חזקה על המעסיק כי יבחן טענות אלו וככל שיימצא בהן ממש, יפעל לתיקון הטעון תיקון. לעניין זה נפנה לבר"ע 339/06 עמיעד (עדי) ניב נ. אסף סלע (מיום 24.4.06) וכן לבר"ע 155/06 הסתדרות המעו"ף נ. עיריית קרית גת (מיום 9.2.06).

טעם נוסף למגמה זו הוא שלא ניתן לצפות מבית הדין להתערב בכל שלב ושלב של הליכי השימוע, ואין לאפשר לעובד לפעול לסיכול הליכי שימוע באמצעות פניות חוזרות לבית הדין בטענות שניתנות לבירור בשימוע עצמו. דרך המלך היא במתן אפשרות למעסיק לקיים הליך שימוע ולקבל החלטה, אשר ממילא יכולה לעמוד לביקורתו של בית הדין.

לטענת המבקשת, המשיבה לא קיימה את החלטת בית הדין מיום 6.9.15 בבקשה לסעדים זמניים שניתנה בגדר ההליך בתיק 4395-09-15. טענה זו אינה מעמידה עילה למתן צו מניעה נגד עריכת הליך השימוע, הן בשל כך שההזמנה לשימוע כוללת נושאים רבים שלגבי חלקם אין כל טענה כי המבקשת לא קיבלה את מלוא החומר הנדרש להשמעת טענותיה, והן בשל כך שהמבקשת יכולה להעלות בפני עורכי השימוע את טענותיה בדבר מסמכים חסרים, וכאמור, חזקה על המשיבה כי תשלים את החסר אם תשתכנע כי אכן חסרים למבקשת מסמכים שלא הועברו בהתאם להחלטה מיום 6.9.15. מדובר בהליך שימוע אשר על פני הדברים מצריך התייחסות לנושאים רבים וככל שיימצא שחסרים למבקשת מסמכים שבית הדין הורה בהחלטתו על העברתם למבקשת, ניתן יהיה לקיים ישיבת שימוע משלימה לאחר המצאתם.

המבקשת טוענת כי פיטוריה הינם בניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997, וכי יש ליתן לה הגנה מפני פיטוריה בשל כך. אלא שעיון בכתב התביעה שהגישה המבקשת בתיק 4395-09-15 מעלה שכתב התביעה אינו מגלה עילה ברורה, הן בשל כך שטענותיה בדבר פגיעות בטוהר המידות או במינהל התקין נטענו באופן כללי וללא פירוט והן בשל כך שלא נטענו בו טענות ברורות אודות "תלונה" שהגישה המבקשת אשר עומדת בתנאים שנקבעו בסעיף 4 לחוק. כל שנטען בכתב התביעה הוא כי משלא קיבלה מענה לפניות שביצעה לאורגנים השונים בקק"ל למניעת הליכים בלתי תקינים, פנתה "לגורמים המוסמכים" על מנת לבדוק ולחקור בסוגיות בלתי תקינות אלה. לכתב התביעה לא צורפו תלונות כלשהן, כך שלא ניתן לדעת מעיון בכתב התביעה מהן הפגיעות הספציפיות עליהן התלוננה המבקשת ומיהו הגורם המוסמך לקבל, לחקור ולבדוק תלונות אלה, אליו פנתה בתלונה. בבקשה הנוכחית מפרטת המבקשת עניין של ליקויים ואי דיוקים בפרוטוקולים של וועדת מכרזים שהיא נדרשה לחתום עליהם, ובמכתבה למנכ"ל המשיבה מוזכרת מעורבות של המבקרת הפנימית בבדיקת הפרוטוקולים. מכל מקום, גם טענות להגנה לפי חוק ההגנה על עובדים ראויות להישקל לאחר שהמעסיק יבחן את טענות העובד בשימוע, ואין להקדים את המאוחר ולבקש מהמשיבה להתגונן מפני טענה זו בבית הדין במסגרת בקשה למניעת עצם קיומו של השימוע.

נעיר שהמבקשת צירפה לבקשתה "נספח סודי" שבית הדין לא עיין בו, שכן אין כל בסיס בדין לבקש מבית הדין לעיין בראיות שהצד המגיש אותן מבקש למנוע עיון בהן מהצד שכנגד.

יתר הטענות המועלות בבקשה אף הן ראויות להישמע תחילה לפני נציגי המעסיק, לרבות טענותיה של המבקשת כנגד השתתפותם של פרסונות מסוימות בועדת השימוע.

לאור כלל האמור, החלטנו לדחות את בקשת המבקשת. מאחר שלא נדרשה תגובת המשיבה, לא ייעשה צו להוצאות.