סע"ש 1193-09-13

לאחר שהתקיימה ישיבת הוכחות בתיק זה, הגיעו הצדדים לידי הסדר ולפיו, בית הדין יפסוק בשלושה רכיבי תביעה: הפרשים לקופות גמל – על פי דין; פיצויי פיטורים – בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט וכי ישולם שכרו האחרון של התובע בהתאם לתלוש השכר של חודש.

לאור האמור לעיל, אנו פוסקים לזכות התובע את הסכומים כדלקמן:

• בגין משכורת חודש אוקטובר 2012 – סך של 20,148 ₪ (ברוטו);

• בגין פיצויי פיטורים –אין חולק, כי שכרו של התובע הורכב משכר בסיס בסך 4,500 ₪ בתוספת עמלות מכירה. בהתאם לפסיקה, הרי שיש לכלול סכומי עמלות אלו בחישוב שכרו הממוצע של התובע לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים המגיע לו, בהתאם להוראת סעיף 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964) (ראו עע (ארצי) 76/06 מרדכי גימלשטיין נ' יזמקו בע"מ (6.5.08); ע"ע (ארצי) 537/07 צחי טל נ' אילנות בטוחה בית השקעות בע"מ (2010)).

  התובע טען כי סכום העמלות הממוצע ששולם לו בשנת עבודתו האחרונה עמד על סך 8,785 ₪ וכי משכורתו הקובעת היא 13,285 ₪ . משהנתבעת לא הציגה תחשיב נגדי, אנו מקבלים את חישובו של התובע וקובעים כי, בנסיבותיו של תיק זה, הוא זכאי ל- 75% מפיצויי הפיטורים המגיעים על פי דין, בהתאם לתקופת עבודתו כדלקמן:

  146.5/12X 13,285 X 0.75 = 121,641 ₪.

• הפרשות לגמל – לגרסת התובע, בהתאם למוסכם בין הצדדים, היה על הנתבעת להפריש 5% משכרו לביטוח מנהלים מתוך השכר הקובע. חרף האמור, ההפרשות בוצעו בחסר ולא על מלוא השכר. לפיכך, עתר התובע לתשלום 24,856 ₪.

  הנתבעת טענה מנגד, כי בשנים 2006-2009 סוכם עם התובע כי לצורך חישוב ההפרשות יראו את שכרו הקובע בסך של 5,600 ₪ ובשנים 2010-2011 סך 8,000 ₪. מסכומים אלו, הופרשו זכויותיו כדין.

  לאחר שבחנו את טענות הצדדים סבורים אנו כי דין תביעתו של התובע להידחות.

  כאמור, התובע מבסס את דרישתו להפרשות מכח הסכמה בין הצדדים. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי "תמיד דרשנו את ההפרשות מכל הסכום כולו כמו שהחוק מחייב". בהמשך כשנשאל: "זאת אומרת, היית ער לזה שקיבלת הפרשה 5,600 שקל ואמרת אני רוצה יותר, ניהלת משא ומתן עם טל", השיב התובע: "לא, זה לא היה משא ומתן, זה היה דרישה, זה בכלל לא היה משא ומתן על פי החוק. יש חוק." (פרוטוקול, עמ' 32 ש' 4-10, עמ' 33 ש' 29-32).

  מכאן, כי התובע למעשה אינו טוען להסכמה בין הצדדים אלא נתפס לכלל טעות בסברו כי הנתבעת מחויבת להפריש לו ממלוא המשכורת על פי חוק.

  בדיקה מדגמית של תלושי השכר שצורפו מלמדנו כי לתובע אכן הופרשו 5% בהתאם לגרסת הנתבעת. לנוכח המפורט ומשלא הוכחה הסכמה על שיעור אחר בין הצדדים או הפרשה בחסר בהתאם לגרסת הנתבעת, הרי שדין תביעתו ברכיב זה להידחות.