סע"ש 11866-05-16

1.לפנינו בקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנת שיסייע לבית הדין לבחון את הטענות הסותרות העולות מחוות דעתו של פרופ' רביד ועדותו לבין תצהיריהם או עדויותיהם של עדי הנתבעים. לטענת התובע "מומחה מטעם בית הדין יוכל לשפוך אור... וליתן לבית הדין הנכבד הכלים לבחון את הטענות הסותרות". לחילופין, התבקש בית הדין לאפשר לתובע הגשת חוות דעת משלימה של פרופ' רביד שתתייחס לאמור בתצהירים ולעדויות מטעם הנתבעים, שניתנו לאחר הגשת חוות דעתו.

2.הבקשה הוגשה ביום 29.11.16, לאחר שביה"ד החל בשמיעת הוכחות ביום 22.11.16 ונקבע מועד לסיום שמיעת ההוכחות וסיכומים ליום 1.12.16. לאור הגשת הבקשה בסמיכות למועד הדיון, נתנה ביום הבקשה החלטה לפיה הבקשה תידון בדיון. לאור מחלת ב"כ התובע נדחה מועד המשך ההוכחות ליום 9.1.17 ולפיכך ניתנת החלטתי בבקשה כעת.

3.השאלה העומדת להכרעתנו בתיק זה מצויה בתחום המשפט המנהלי. עילת התביעה כפי שהוגדרה על ידי הצדדים עצמם הינה סבירותה של החלטת נציבות שרות המדינה מיום 24.5.2016, והאם כטענת התובע, ההחלטה לפיה לנתבע 4 תקופת נסיון כנדרש בתנאי המכרז, נגועה באי סבירות קיצונית.

התובע הגיש חוות דעת מומחה פנימי פרופ' רביד. עמדתו של מומחה התובע הובאה באריכות בחוות דעתו ובתשובותיו בחקירה נגדית, באופן נהיר וברור.

הנתבעים לא הציגו חוות דעת מומחה מטעמם.

4.בעניין שלפנינו איננו נדרשים להכריע בעניינים שבמומחיות רפואית, ואף איננו נדרשים להכריע בין חוות דעת רפואיות סותרות. הכלים באמצעותם נבחן את סבירותה של החלטת נציבות שרות המדינה הינם כלים של המשפט המנהלי המצויים במומחיות בית הדין.

אין אנו נזקקים לפיכך לסיועו של מומחה רפואי נוסף.

5.בקשתו החלופית של התובע, לאפשר הגשת תצהיר משלים, מקומה לכל המאוחר בפתח שלב ההוכחות. כבר אז היו לפני התובע הנתונים עמם מבקש התובע להתמודד באמצעות חוות דעת משלימה. התובע לא ביקש השלמת חוות הדעת אף לא באופן של הפניית שאלות בחקירה ראשית למומחה מטעמו עובר לחקירתו הנגדית. חזקה על התובע כי כך פעל מאחר ולא מצא בראיות הנתבעים דבר מה המצדיק השלמה של חוות הדעת.

6. בשלב זה, לאחר חקירה נגדית של מומחה התובע, ולאחר שמיעת עדים נוספים גם מטעם הנתבעים, התובע מעלה בקשתו מבלי להציג טעם כלשהו לחריגה מסדר הבאת הראיות הרגיל.

7.אשר על כן, הבקשה נדחית.