סע"ש 11830-09-15

להלן החלטתי בנוגע לבקשות ההדדיות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

בקשת התובע:

התובע עתר לקבל הקלטות של שיחות עמו, רישום שיחות עמו, מסמכים הנוגעים לריאיון והחלטות לגביו, ראיות להוכחת הטענה כי הנתבעת סייעה לו למצוא עבודה לאחר פיטוריו ובדיקות פוליגרף למי ששימשו בתפקיד שהיה אמור לבצע.

בנוסף, התובע עתר לכך שהנתבעת תגיש תצהיר גילוי מסמכים ולא הודעה.

תצהיר הוגש ולכן הבקשה מתייתרת.

הנתבעת הגישה לתיק את העתקי בדיקות פוליגרף ונוהל מיון וגיוס עובדים וטענה כי אין ברשותה מסמכים אחרים שציין התובע בבקשתו. הואיל ולא קיימים המסמכים ובשים לב לכך שהמסמכים הקיימים צורפו מתייתר הדיון בבקשת התובע.

בקשת הנתבעת:

1. מסמכי המוסד לביטוח לאומי לעניין דמי אבטלה מיום 22/3/15 עד היום- שוכנעתי כי המסמכים רלבנטיים בחלקם ולו נוכח העובדה שהתובע עתר לתשלום "שכר" עבור תקופה בה לא עבד. עם זאת עיון בתביעה מלמד כי התובע טען שהוא עובד החל מיום 3/5/15 וגם צורפו תלושי שכר מהמעסיק "מנטה" עד חודש יוני 2016 כאשר תביעה זו הוגשה בחודש ספטמבר 2015. לכן אין רלבנטיות לתשלומי אבטלה עד היום אלא לכל היותר עד 31/5/15. יצוין כי התובע לא התייחס בתגובה או בתצהיר למסמכים אלה ולא כפר ברלבנטיות שלהם. ככל שבידי התובע לא מצויים מסמכים אלה עליו לציין כך במפורש בתצהיר. ככל שהמסמכים מצויים בידי התובע יתכבד להתייחס לכך ולצרפם.

תצהיר גילוי משלים יוגש מטעם התובע עד 15/12/16.

2. הסכמי העסקה ותלושי שכר שהתובע קיבל מיום 22/3/15 עד היום – התובע צירף את תלושי השכר אך לא צירף את ההסכמים בטענה לסודיות. התובע ציין שמדובר בהסכם סודי מבלי לפרט עובדות או טענות משפטיות בזיקה ל"סודיות" הנטענת. בכך נפל למצער פגם פרוצדוראלי בהתנהלותו של התובע.

לגופו של עניין, ולאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה (ובהיעדר תגובה מפורטת כדבעי) לדעתי יש מקום להתיר את גילוי המסמכים, ואסביר.

העיקרון שנקבע בהלכה הפסוקה בעניין גילוי מסמכים הוא "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא מבחן הרלוונטיות (מבחן הזיקה), ובד בבד - שקילה של מידת הפגיעה, של אי הנוחות ושל ההכבדה על הצד המגלה ועל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורה 2016, פרק 11 בעמ' 9).

התובע טען בתביעתו, כי סיים את עבודתו ב"מכולת בשכונה" נוכח החוזה שנחתם עם הנתבעת כאשר בין היתר עשה כן נוכח הגדרת התפקיד אצל הנתבעת ואפשרויות הקידום (סעיף 24 לתביעה). בסופו של יום לא הועסק התובע על ידי הנתבעת והחל לעבוד ב"מנטה" - לטענתו בשכר נמוך ותוך פגיעה במוניטין ובמעמד המקצועי שלו (סעיף 39 לתביעה). נוכח טענות כלליות אלה לגבי פגיעה במעמד ושינוי המצב לרעה – וכאשר התובע עותר לפיצוי בגין כל אלה - מצאתי שיש רלבנטיות להסכמי העסקה עם המעסיקים שאוזכרו בכתב התביעה ולא די בתלושי השכר אשר מציינים רק את השכר ותנאים נלווים כמו שווי רכב.