סע"ש 11691-12-16

המבקשת, עיריית בת ים (להלן - "העירייה"), ביקשה לצרף את הממונה על השכר במשרד האוצר ו/או משרד הפנים כצד להליכים בתיק זה.

טענות הצדדים

1.המשיבה הגישה תביעה זו שבפני בגין אי תשלום שכרה לתקופה שבין 7/2014-11/2014.

2.המשיבה, לטענתה, נבחרה ביום 11.2.2014 כסגנית ומ"מ ראש העיר בת-ים. ביום 3.9.2015 קבע בית המשפט העליון כי מינויה זה נעשה בניגוד לכללי המשפט המינהלי (ר' סעיפים 5 ו – 8 לכתב התביעה).

3.העירייה, כך לגרסת המשיבה בכתב התביעה, דרשה שהמשיבה תחזיר את כל השכר שקיבלה בתקופה הנזכרת והמשיבה השיבה, עד כה, לעירייה 163,860 ש"ח ועתידה להשיב 16,627 ש"ח נוספים (ר' סעיף 13 לכתב התביעה).

4.בתביעתה זו טוענת המשיבה, כי דרישת העירייה להשבת השכר היא דרישה "חסרת בסיס משפטי" (ר' סעיף 17 לכתב התביעה). מאחר ולדידה של המשיבה, פסק הדין של בית המשפט העליון לא קבע כי דה פקטו על המשיבה להחזיר את הכספים שקיבלה בתקופה הנזכרת מבקשת המשיבה כי נורה לעירייה לשלם למשיבה את כל השכר שהשיבה לעירייה בסך של 163,860 ש"ח בתוספת פיצויי הלנת שכר (ר' סעיפים 76, 145 לכתב התביעה).

5.המשיבה טענה בכתב ההגנה, כי "מאחר ונקבע כי לא היה בסיס בדין לשלם לתובעת את משכורתה בתקופת הביניים ונקבע במפורש כי כספים אלה לא יכולים להיגרע מהקופה הציבורית, הרי שעל העירייה חלה החובה לפעול על פי פסיקת בית המשפט העליון, לדרוש כספים אלה ששולמו לתובעת והיא מחוייבת להשיב לעירייה את המשכורות ששולמו לה בזמנים הרלוונטיים"(ר' סעיף 13 לכתב ההגנה).

6.עוד נטען בכתב ההגנה, כי "העיריה פנתה למשרד הפנים ביום 15.10.15 בבקשה לקבל את עמדת משרד הפנים בקשר לתוצאותיו האופרטיביות של פסק הדין שבנדון בכל הקשור לשכרם של מ"מ ראש העיר, סגניו ועוזריהם בתקופה הרלוונטית, כאשר העיריה ביקשה לדעת, האם הממונים החדשים והתובעת הנמנית עליהם, זכאים לכל הפחות, לשכר מינימום...ביום 15.11.18 נתנה עמדת משרד הפנים ולפיה סגני ראש העיר ומ"מ ראש העיר אינם זכאים לשכר...משהמינוי לא אושר, העיריה היתה זכאית לדרוש את כל התשלומים ששילמה לתובעת" (ר' סעיפים 16-14 לכתב ההגנה).

7.בבקשתה טוענת העירייה, כי ללא הסכמת הממונה על השכר באוצר לא תוכל להשיב למשיבה את הכספים המגיעים לה, לטענתה כאמור בתביעה זו, ועל כן נדרש צירופו כצד להליך.