סע"ש 11456-07-14

להלן החלטתי בבקשת הנתבעת 1 (להלן: "קפה קפה") לעיכוב הליכי הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 2 (להלן: "ליס") בשל תניית בוררות. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הריני לקבל את הבקשה.

בדיון קדם המשפט שנערך בפני כב' הרשמת חסון-זכריה ביום 8.12.2014, "קפה קפה", היא הנתבעת המקורית, ביקשה לצרף את "ליס" כנתבעת, בנוסף לזכיינים נוספים שהעסיקו לכאורה את התובע. בקשתה נתקבלה והוגש כתב תביעה מתוקן הכולל את "קפה קפה" וזכיינים נוספים, בהם "ליס", היא הזכיין האחרון שהעסיק לכאורה את התובע.

לאחר שהתווספה כנתבעת, ביקשה "ליס" למסור הודעת צד ג' לנתבעים האחרים, בהם גם "קפה קפה". בקשתה נתקבלה על ידי בית דין זה. על הודעת צד ג' הגישה "קפה קפה" בקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות בין הצדדים.

בבקשתה מצביעה "קפה קפה" על תניית בוררות בהסכם הזיכיון (סעיף 24), לפיה כל סכסוך או מחלוקת משפטית הקשורים להסכם הזיכיון ידונו בבוררות. "ליס", מנגד, טוענת כי הודעת צד ג' אינה מתייחסת לסעיפים בהסכם הזיכיון ומשכך אין לעכב את הליכי הודעת צד ג'. כמו כן טוענת "ליס" ש"קפה קפה" לא העלתה את טענת הבוררות בזמן וכן כי קיימים טעמים מיוחדים לדחיית הבקשה.

אשר לחלות תניית הבוררות על העניין שלפנינו, סבורני כי הצדק עם "קפה קפה". הודעת צד ג' עניינה סכסוך הקשור לעניינים המוסדרים בסעיף 5.8 להסכם הזיכיון הקובע "ככל שהחברה ("קפה קפה" – א' ג' כ') תתבע... על ידי מי מעובדי הזכיין... מתחייב הזכיין להתמודד עם דרישה ו/או תביעה כאמור ולפעול לביטולה ו/או לשפות את החברה לאלתר בכל ההוצאות..." וכו'. התביעה העיקרית היא לכאורה תביעה של עובד של "ליס", ומכאן שהסכסוך בין "קפה קפה" לבין "ליס", שנולד עם הגשת הודעת צד ג', קשור לעניין המוסדר בהסכם הזיכיון והסכם הבוררות חל עליו.

אשר למועד העלאת טענת הבוררות, סעיף 5(ב) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 קובע שיש להגיש בקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות לא יאוחר מהיום הראשון בו טען המבקש לראשונה לגופה של התובענה. בענייננו, התובענה היא הודעת צד ג' של "ליס" ולא תביעת התובע. שהרי רק עם הגשת הודעת צד ג' קמה התביעה בין "קפה קפה" לבין "ליס". לעניין זה פעלה "קפה קפה" כשורה, לכאורה.

עם זאת, סעיף 5(ג) לחוק הבוררות מקנה לבית המשפט סמכות שלא לעכב את ההליכים אם מצא טעם מיוחד לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות, וסבורני כי טעם מיוחד כזה קיים במקרה דנא.

סמכותו של בית הדין היא בראש ובראשונה לברר את זכויותיו של העובד, ומי חב לו אותן. משרשימת הנתבעים כוללת הן את החברה הן את זכייניה הקיימים או לשעבר, ידון בית הדין בחבותם של כל אחד ואחד מהנתבעים, אם יש כזאת. שאלת החבות לעובד היא שאלה משפטית המונחת לפתחו של בית הדין ואינה עניין להסכמת הצדדים גרידא. לא כך שאלת החיובים בין הצדדים, אך זו כבר אינה מעניינו של בית הדין בתביעה זו.

יובהר כי הסכמת הצדדים על עניינים הקשורים בזכויותיו של העובד אינה מחייבת את בית הדין, אשר מצידו ייבחן את השאלה בין היתר על רקע ההסכמים בין הנתבעים השונים, אם יוגשו, כמו גם על רקע הסכם הזיכיון בין "קפה קפה" לבין "ליס". הודעת צד ג' אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה שכן בית הדין יקבע האם "ליס" או "קפה קפה" חבות בתשלום כלשהו לתובע.