סע"ש 11452-03-14 וינשטין נ' גרין - ויז'ן מערכות בע"מ ואח'

-

1.לפני בקשתן של התובעות שכנגד (להלן גם: "התובעות") לגילוי המסמכים הספציפיים הבאים:

א.תדפיס חשבון הבנק של הנתבע שכנגד (להלן גם: "הנתבע") לתקופות המפורטות בבקשה.

ב.חוזים, הסכמי העסקה או כל מסמך אחר שהסדיר את התקשרותו של הנתבע או של חברות שבבעלותו או בשליטתו עם חברות העוסקות בתחום הפיזיקה המעשית, האופטיקה, המיקרו מכניקה והאלקטרוניקה התעשייתית, או בכל תחום עיסוק אחר של הנתבע שכנגד החל ממועד תחילת עבודתו בתובעות שכנגד ועד ליום הגשת התביעה.

ג.חשבוניות וקבלות שניתנו כנגד שירותים או מוצרים שסיפק הנתבע, אם בעצמו ואם באמצעות חברות שבבעלותו או בשליטתו, לחברות אחרות, החל ממועד תחילת עבודתו בתובעות שכנגד ועד ליום הגשת הבקשה.

ד.חוזים, הסכמי העסקה, או כל מסמך אחר שהסדיר את התקשרותו של הנתבע או של חברות שבבעלותו או בשליטתו עם החברות בי-ננו בע"מ ואירוס אופטומכניקה בע"מ.

2.הנתבע מתנגד לבקשה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה להלן ההחלטה.

3.בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון.

שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין.

4.כך נפסק לעניין זה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ – אזולאי הנרי, פ"ד מט (4) 54 –

"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים...".

באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – אבנצ'יק, (ניתן ביום 28.3.07) כלהלן –

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות.

במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".